דלקת הקיבה והמעיים

ישנם מספר סוגים של דלקות מעיים. יש להבחין בין דלקת חולפת הנגרמת מזיהום או הרעלת מזון לבין מחלות מעיים דלקתיות כרוניות. כמו כן ישנה דלקת מעי נקבית הפוגעת בעיקר בפגים ויילודים.

דלקת הקיבה והמעיים, או בשמה הנפוץ יותר "קלקול קיבה", מתרחשת כתוצאה מהרעלת מזון, וירוסים, זיהומים, רגישות למזון, חוסר איזון בחיידקי המעיים וכדומה. למשל הדלקת יכולה להתפרץ לאחר אכילת מזון מקולקל או לא סטרילי, מזון רעיל כגון פטריות מסוימות, שימוש ממושך באנטיביוטיקה, אכילת מאכלים שקיימת אליהם אלרגיה, הידבקות בווירוס וכן הלאה.

דלקת זו נפוצה מאוד הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים. כ-20% מהאוכלוסייה לוקים בדלקת מדי שנה, בפרט בעונת החורף. המחלה מדבקת מאוד ולא פעם נראית כמגיפה באזור מסוים.

עם זאת היא אינה מסוכנת בדרך כלל והסכנה העיקרית בה היא התייבשות כתוצאה מאיבוד נוזלים. תינוקות וקשישים נמצאים בסכנה גדולה יותר ויש לעקוב אחר המחלה אצלם ולראות שהם אינם מתייבשים, אינם מגיעים לאפיסת כוחות ושלא מתפתחים סיבוכים.

הדלקת מתבטאת בעיקר בכאבי בטן, הקאות ושלשולים. לעיתים החולה סובל גם מחום, עוויתות בבטן ותשישות. מי שלקה בדלקת הקיבה והמעיים צריך להקפיד על שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות העלולה להיגרם כתוצאה מההקאות והשלשולים.

כמו כן יש להקפיד על היגיינה רבה כדי למנוע הידבקות. חשוב לרחוץ ידיים עם סבון ולחטא את האסלה לאחר כל יציאה מהשירותים. כמו כן עדיף להימנע ממגע ישיר עם אנשים אחרים ולהשתמש בכלי אוכל וכוסות נפרדים.

על פי רוב הדלקת חולפת לאחר מספר ימים ואינה צריכה טיפול מיוחד למעט שתייה מרובה ומנוחה. אם לא חשים רעב אין צורך לאכול ואף מומלץ להימנע מאכילת מזון המכביד על העיכול ולאכול מאכלים קלים לעיכול. ניתן לשתות מיצי פירות. במקרה של התייבשות יש לקבל עירוי נוזלים. אם המחלה נמשכת מעבר למספר ימים יש לבדוק שלא מדובר במחלה אחרת כגון קרוהן או דלקת התוספתן.

מחלות מעיים דלקתיות

בקבוצה זו נמצאות שתי מחלות כרוניות אוטואימוניות – קרוהן וקוליטיס. מחלות אלו גורמות לדלקת במעי הגס (קוליטיס) ולדלקת במעי הדק ובמערכת העיכול (קרוהן) בעקבות כשל במערכת החיסון. הגורמים להן אינם ידועים בוודאות, הן מתפרצות בדרך כלל בגילאי העשרים וקשורות כנראה לנטייה תורשתית.

הסימפטומים שלהן דומים וכוללים כאבי בטן, שלשול כרוני, בחילות, הקאות, חולשה, חום, חוסר תיאבון, עייפות, אנמיה ועוד. לעיתים הן משפיעות על מערכות אחרות בגוף כגון דלקת מפרקים או פריחה בעור.

מחלות מעיים דלקתיות עלולות להוביל לסיבוכים כגון דימום, חסימת מעיים וסרטן. הטיפול העיקרי בהן הוא באמצעות תרופות אנטי-דלקתיות, סטרואידים, תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, אנטיביוטיקה, תרופות ביולוגיות ותזונה מתאימה. לעיתים יהיה צורך בניתוח, בעיקר כאשר הטיפול התרופתי לא עוזר או כשמתפתחים סיבוכים.

דלקת מעי נמקית –  Nectorizing Enrerocolitis

מחלה זו מתרחשת בעיקר אצל יילודים שנולדו טרם זמנם. היא מתבטאת בדלקת מעיים הגורמת לנמק בחלקים מהמעי ולהרס שלהם. המחלה עלולה לסכן את חיי התינוק כתוצאה מזיהום בבטן כאשר נוצר נקב במעי. לא ידוע מהם הגורמים לדלקת המעי הנמקית אך נמצא שהאכלה באמצעות תמ"ל מגדילה את הסיכון לחלות בדלקת פי עשר מאשר חלב אם.

יש לטפל במהירות בדלקת כאשר היא מתגלית. ניתן לזהותה באמצעות דם בצואה, בטן נפוחה, פליטות מרובות והקאות, אי סבילות למזון ולעיתים ירידה בלחץ דם, בחום ובדופק. הטיפול נעשה באמצעות האכלה דרך הוריד, מתן אנטיביוטיקה ובמקרי חירום ניתוח.

עוד באותו הנושא: הריון והנקה עם מחלות מעי – האם זה אפשרי וכיצד אפשר להתמודד?

אולי יעניין אותך גם:

מה הקשר בין חיידקי מעיים לבין האפקטיביות של תרופות?

דילוג לתוכן