מערכת העיכול היא אחת ממערכות הגוף החשובות ביותר ופגיעה בכל אחד מחלקיה יכול להוביל למחלות שיכולות להיות קשות מאוד. מערכת העיכול מתחילה בחלל הפה שמכיל בתוכו לשון, שיניים, חניכיים וריריות. לאחר הפה, המזון אותו אנו אוכלים עובר דרך הושט לקיבה ומשם נספג לאורך מטרים ארוכים של מעיים, עד שחומרי הפסולת שלא נחוצים לנו מהמזון ומתהליכי פירוק שונים של הגוף, מופרשים כצואה דרך פי הטבעת.
חלל הפה יכול ליפול קורבן למחלות רבות אולם המחלה העיקרית והנפוצה ביותר שתוקפת אותו היא מחלת העששת. זהו אכן מצב נפוץ מאוד אולם מרבית האנשים לא יודעים עד כמה הוא נפוץ – למעלה מ-90% מהאנשים בעולם נגועים בצורה כזו או אחרת של עששת.
מבנה השן
השיניים ממלאות תפקיד משמעותי ביותר ביכולת שלנו לאכול סוגים שונים של מזון. השן עצמה מורכבת ממספר חומרים קשיחים שמקנים לה עמידות בפני סוגי המזון השונים שאנו מכניסים לפה, ומאפשרים לה ללעוס אותם. החלק החיצוני ביותר של השן מצופה בחומר קשיח מאוד שנקרא גם אמייל. מדובר בחומר הקשיח ביותר בגוף. תחת שכבת האמייל ישנה שכבת נוספת הנקראת שכבת הדנטין. שכבה זו באה במגע עם העצבים וכלי הדם שמזינים את השן.
השיניים הן רקמה חיה וכל אחת מהן מקבלת אספקת דם על ידי עורקיק, מנוקזת על ידי ורידון ומעוצבבת על ידי סיב עצב.
מהי עששת?
עששת היא תהליך הגורם בסופו של דבר להיווצרות של חור במבנה התקין של השן. כאשר החור מוגבלת לשכבת האמייל או החלק החיצוני של הדנטין, הוא יכול להיות בלתי מורגש כמעט, אולם כאשר החור מגיע אל אזור העצבים וכלי הדם שבתוך השן מתחילים הכאבים.
כאב שיניים הוא מן הכאבים הקשים ביותר ולעיתים אפילו משככי כאבים חזקים ביותר לא מצליחים להקל אותו. פרט לכאב שנגרם כתוצאה מעששת, מדובר במצב מסוכן שכן הפה שלנו מלא באופן בלתי יתואר בחיידקים מסוגים שונים, וחיידקים אלה מסוגלים לחדור אל מערכת הדם דרך חור בשן ולגרום לזיהומים מפושטים בגוף.
כיצד נוצרת עששת?
תהליך היווצרות העששת מתואר יפה בספר הילדים קריוס ובקטוס אך גם אם לא קראתם אותו, לא מדובר בתהליך מורכב להבנה.
הפה שלנו מהווה כר פורה מאוד לחיידקים שנהנים לשגשג בו ולחיות בו חיים מלאים, הוא מספק להם טמפרטורה ולחות שנוחים להם אך מעבר לכל- הוא מספק להם מזון. המזון העיקרי שחיידקים אוהבים הוא סוכר ולמרבה הפלא, זה המזון שגם רובנו מעדיפים לאכול. אחרי שאנחנו אוכלים, שאריות של סוכרים נשארות על השיניים שלנו וחיידקים מתיישבים עליהן ומתחילים לפרק אותן.
במהלך תהליך הפירוק של המזון, משתחררים מהחיידקים חומרים חומציים שמפרקים גם את הרקמות של השיניים ובכך גורמים ליצירה של חור ובמצבים מתקדמים אף לריקבון.
עששת יכולה להיווצר גם כתוצאה מחזרה של תוכן קיבה חומצי אל חלל הפה, כפי שקורה לעיתים בעקבות הקאות חוזרות אצל סובלים מבולימיה או מחלות אחרות.
איך מטפלים בעששת?
הטיפול בעששת מתחיל קודם כל במניעה. הקפדה על צחצוח השיניים לאחר כל ארוחה עוזר לצמצם בצורה משמעותית את כמות המזון שנשארת על השיניים, ובכך להפחית את הסיכוי שחיידקים הנמצאים בפה יצרו חורים.
בנוסף, יש להקפיד על ביקורת שגרתית אצל רופא שיניים אחת לחצי שנה בכדי לוודא שמצב השיניים תקין, לבצע איטום חריצים וסתימות בהקדם האפשרי.
עששת שכבר נוצרה צריכה להיות מטופלת על ידי רופא שיניים, הרופא מנקה את האזור הרקוב בשן וממלא אותה בחומר איטום. במצבים בהם העששת התקדמה מאוד, יש צורך לבצע "טיפול שורש" ולהוציא מתוך חלל השן את כלי הדם והעצבים המזינים אותה. במצבים חמורים עוד יותר מקובל לבצע עקירה של השן.
לעיתים הרופא ירשום אנטיביוטיקה למספר ימים בכדי למנוע זיהום לאחר טיפול השיניים. תופעת הלוואי העיקרית היא כאבים אולם מרבית משככי הכאבים יכולים להתמודד עימם יפה.
