בדיקת קולונוסקופיה

כדי להבין מהי בדיקת קולונוסקופיה, כדאי להכיר את האנטומיה של דרכי העיכול התחתונות. דרכי העיכול מסתיימים בפי הטבעת. מעל לפי הטבעת נמצא חלק ישר של המעי הגס, הקרוי רקטום. הרקטום הוא המשך של התעקמות מעי בצורת האות האנגלית S, שנקראת המעי המפותל, או הסגימואיד.

לפני הסיגמואיד נמצא המעי הגס עצמו, המחול לשלושה חלקים מרכזיים, חלק של מעי הנמצא בצד שמאל בגוף, ועובר מאזור הטחול אל המעי המפותל, ונקרא המעי היורד, חלק מאוזן העובר בין הכבד מימין לטחול משמאל, ונקרא המעי המאוזן, וחלק מאונך נוסף המגיע מהמעי הדק בחלק התחתון הימני בבטן, ועולה עד לאזור הכבד – המעי העולה.

מעבר האוכל במעי הפוך כמובן לתיאור האנטומי שהוצג כאן (המתאים לבדיקת הקולונוסקופיה) – האוכל עובר מהמעי הדק אל המעי העולה, אל המעי המאוזן, למעי היורד, המעי המפותל, הרקטום ופי הטבעת.

כיצד מתבצעת בדיקת קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה (colonoscopy) היא בדיקה המאפשרת התבוננות בלתי אמצעית (בניגוד לבדיקות הדמייה, כדוגמת CT למשל) במעי הגס. שמה של הבדיקה מורכב מהמילים "קולון" – מעי גס, ו"סקופיה" – בדיקה או התבוננות. במהלך הבדיקה מוכנס צינור דק וגמיש אל תוך פי הטבעת, שבקצהו מצלמה. הבודק יכול לכוון את תנועותיו של הצינור, ולהתבונן בדפנות המעי.

ניתן להתקדם עם הצינור והמצלמה עד לסופו של המעי הגס, בסמוך לספינקטר (שסתום שרירי) המפריד בינו לבין המעי הדק. לעיתים ניתן להתבונן גם בחלקים הסופיים של המעי הדק (האילאום הדיסטלי).

כדי לאפשר בדיקה  באיכות טובה של דופנות המעי, יש צורך בעריכת הכנה, עם ניקוי של המעי משאריות צואה. הכנה זו מתבצעת באמצעות חוקנים עוקבים. דרושה גם התאמה של הדיאטה ביום שלפני הבדיקה.

הבדיקה עצמה כרוכה במעט אי נעימות, ונערכת על ידי רופא המומחה ברפואת דרכי העיכול (גסטרואנטרולוג), בדרך כלל בסיוע של אחות.  סיבוכי הבדיקה נדירים למדי, וכוללים דימום (בעיקר לאחר פרוצדורות טיפוליות), ובמקרים חריגים ניקוב של המעי (פרפורמציה).

אלו מחלות ניתן לאבחן בבדיקת קולנוסקופיה?

בדיקת קולונסוקפיה יכולה לאבחן מספר רב של מחלות המופיעות במעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה במוקד החולה במעי, עם נטילת ביופסיות על פי הצורך. חשיבותה הגדולה של הבדיקה היא בזיהוי מקורות של דימום במעי, גידולים שפירים (אדנומות) בעלי פוטנציאל להתמרה ממארת, גידולים, מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן ודלקת מעי גס כיבית), ועוד.

בדיקת הקולונסוקפיה משמשת גם באנשים בריאים כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בדיקה זו מומלצת מגיל 50 כאשר אין עדות להיסטוריה משפחתית של המחלה או גורמי סיכון נוספים. ביצוע של הבדיקה על פי ההמלצות יכול למנוע הופעת סרטן ולהפחית מאוד את שיעורי התמותה במקרים של גילוי מוקדם.

קולונוסקופיה ככלי טיפולי

קולונוסקופיה איננה בדיקה אבחנתית בלבד. ניתן לבצע פרוצדרות רפואיות מסוגים שונים במהלך הבדיקה, ולטפל במגוון רחב של מחלות במעי. במהלך בדיקת קולונוסקופיה ניתן לכרות פוליפים (גידולים שפירים במעי), ניתן לעצור דימומים שונים, ועיתים אף לכרות גידולים ממאירים בשלבים מוקדמים מאוד.

התערבויות נוספות שניתן לבצע בבדיקת קולנסקופיה כוללות הרחבות של היצרויות במעי, הנחה של תומכנים (סטנטים), הוצאה של גופים זרים, וכדומה

בדיקות דומות במתכונת "קצרה"

קיימות מספר בדיקות הדומות לבדיקת קולונוסקפיה, אך מאפשרות גישה לחלקים נרחבים פחות של המעי הגס, וכרוכות בפחות הכנה לבדיקה ופחות אי נעימות. בדיקה נפוצה כזו היא בדיקת סגימואידוסקופיה, בה מוחדר צינור הבדיקה עד למעי המפותל בלבד. לעיתים יש הצדקה רפואית לעריכת בדיקה זו במקום בדיקת קולנסקופיה מלאה. ניתן לבדוק באמצעות מכשיר קצר גם את הרקטום בלבד.