הקאה מוגדרת כיציאה של תוכן קיבתי דרך הפה. ההקאה יכולה להיות תוצאה של מגוון רחב ביותר של גורמים כפי שנפרט במאמר זה, כשבמקרים מסוימים היא עלולה להיות מסוכנת ואף קטלנית.
באופן עקרוני ההקאה היא מנגנון ביולוגי שמטרתו לרוקן את הגוף מחומרים רעילים או מזיקים, אך לא אחת היא מתבצעת באופן יזום כפי שנפרט בהמשך.
בניגוד למה שרבים חושבים, תהליך ההקאה לא מונע על ידי השרירים של הקיבה (שנשארת במהלך ההקאה במצב פסיבי) ואף לא על ידי שרירי הוושט, אלא באמצעות השרירים של מערכת הנשימה. במהלך ההקאה שרירי הבטן ושרירי הסרעפת יוצרים לחץ על הקיבה ומביאים ליציאת התוכן הקיבתי דרך הוושט לחלל הפה.
סך הכול במהלך ההקאה מתרחש תהליך מורכב ביותר מבחינה פיזיולוגית שבו בית הקול נסגר, הסרעפת מתכווצת, הפתח התחתון של הקיבה נסגר, הקיבה נרפית ושרירי הבטן פועלים במלוא עצמתם.
מה הם הגורמים להקאה?
להלן הגורמים המרכזיים להקאה:
- רפלקס הקאה – רפלקס מולד שמופעל לאחר שנוגעים בחלקו האחורי של הגרון. העוצמה של הרפלקס אינה קבועה אלא משתנה מאדם לאדם.
- גירוי התריסריון או הקיבה – הגירוי יכול להיגרם כתוצאה מאכילת מזון מקולקל, כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים מסוימים וכן כתוצאה מרעלנים שמפרישים גורמים פתוגניים מסוימים.
- סחרחורת – בקרב אנשים רגישים במיוחד סחרחורות עלולות להוביל להקאה.
- דימום מוחי – דימום מוחי עלול להוביל לעלייה בלחץ התוך גולגולתי ובעקבות כך להפעיל את מרכז ההקאה במוח. לפיכך, בקרב פגועי ראש שמקיאים מתעורר החשד לדימום מוחי.
- שימוש בתרופות – ישנו מגוון רחב של תרופות שיכולות לגרום להקאה. תרופות אלו מכונות תרופות אמטיות.
- מחלות – ההקאה היא תסמין של מחלות שונות כמו למשל הידבקות בנגיף מסוים שיכול לגרום להקאות.
- גועל או חלחלה – ישנם אנשים שמקיאים בתגובה לצפייה במחזה לא נעים או בעקבות הרחה של ריח לא נעים במיוחד.
- הקאות יזומות – ישנן הפרעות פסיכיאטריות מסוימות כמו למשל בולימיה נרבוזה שמאופיינות על ידי הקאות יזומות במטרה להיטהר לאחר התקף זלילה.
מה הם התסמינים של הקאה?
התסמין המרכזי של ההקאה הוא יציאת תוכן קיבתי דרך הוושט לחלל הפה וממנו החוצה מן הגוף. עם זאת, להקאה נלווים תסמינים מגוונים נוספים כשבין היתר מדובר על כאבי בטן, חיוורון, הפרשת רוק מוגברת, דפיקות לב מואצות ועוד. כמו כן, ייתכנו תסמינים קליניים נוספים בהתאם למקור להקאה כמו למשל חום גבוה, שלשולים, צמרמורות, סחרחורת, התייבשות ועוד.
כיצד מאבחנים הקאה?
האבחון של ההקאה מיועד להתחקות אחר המקור להקאה ולא לעצם קיום ההקאה. אבחון ההקאה כולל ראשית תשאול של המטופל בנוגע למזונות שצרך לאחרונה או למצבו הנפשי וישנן גם בדיקות רפואיות רבות שניתן לבצע תוך התחשבות במכלול התסמינים מהם סובל החולה.
כך למשל ניתן לבצע בדיקת גסטרוסקופיה, בדיקות דם לאבחון של זיהומים, בדיקות תרבית צואה או תרבית שתן, מבחני הערכה פסיכיאטריים ועוד.
כיצד מטפלים בהקאות?
הטיפול בהקאות משתנה בהתאם למקור להקאות. במידה ומדובר על הקאות שמופיעות על רקע של מחלת ים למשל, ניתן לעשות שימוש בתרופות הרגעה או בתרופות נגד בחילות, במידה ומדובר על הקאות שנלוות לבולימיה ניתן להתחיל בטיפול פסיכיאטרי, במקרה של זיהום חיידקי יש לתת אנטיביוטיקה בהתאם לסוג החיידק שגרם לזיהום ועוד.
במידה ומדובר בהקאות חמורות ישנה חשיבות עליונה לדאוג לניטור משק הנוזלים בגופו של האדם המקיא על מנת למנוע התייבשות וכן לדאוג לניטור קפדני של משק האלקטרוליטים בגופו למניעת איבוד אלקטרוליטים חמור שעלול להוביל במקרים מסוימים להפרעות בקצב הלב.
