רשלנות רפואית בפרוצדורות גסטרו

פעולות גסטרו הן פעולות הקשורות למערכת העיכול, ומתבצעות לצורך אבחנה וטיפול של מחלות מערכת העיכול. הפרוצדורות השכיחות ביותר הן קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה, אך ניתן לבצע פעולות נוספות בהתאם לצרכים הרפואיים.

בדומה לפרוצדורות רפואיות אחרות, גם בפעולות גסטרו יכולות להופיע טעויות אשר לעתים הגיוניות ואפשריות כחלק מהפעולה ולעתים אחרות נחשבות לרשלנות רפואית.

סיבוכים כתוצאה מהפרוצדורה עצמה

פרוצדורות גסטרואנטרולוגיות כמו גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה, ERCP ואחרות כוללות סיכונים וסיבוכים. למרות שבדרך כלל הסיבוכים הללו אינם קשורים ליכולת ירודה של מבצע הפעולה, אלא יותר לאנטומיה של המטופל ומחלתו, לעתים הסיבה לסיבוכים השונים יכולה להיות רשלנות.

לדוגמא, במידה ובמהלך ביצוע קולונוסקופיה הרופא המבצע את הפעולה פעל בפזיזות או בחוסר זהירות, יכולה להופיע פרפורציה (חור במעי). במקרים אלו, ניתן להוכיח רשלנות רפואית על סמך התייעצות עם רופאים מומחים ושימוש בקלטת מהפרוצדורה במידת הצורך.

סיבוכים כתוצאה מההרדמה

סוג נוסף של סיבוכים בפרוצדורות גסטרו יכול להיות קשור להרדמת החולים. מכיוון שמדובר בפרוצדורות פולשניות, רוב הפעולות הללו מתבצעות תחת טשטוש או הרדמה, ולמרות שמדובר בדרכים בטוחות יחסית, עדיין קיים סיכוי להופעת סיבוכים שונים.

הסיבוכים הנפוצים כתוצאה מהטשטוש הם היפוקסיה, תגובה אלרגית וקשיי התעוררות, ובמידה ואלו מופיעים והרופא לא מתמודד איתם כראוי מדובר ברשלנות רפואית.

חוסר אחריות מצד הרופא מבצע הפעולות

פרוצדורות גסטרו מתבצעות בעיקר לצורכי אבחנות של מצבים רפואיים שונים כמו סרטן המעי הגס, כיבי קיבה, מחלת צליאק, מחלות דרכי מרה וכו'. במקרים אלה, לרופא המבצע את הפרוצדורות אחריות רבה להצלחת ההליך האבחנתי וההגעה למסקנות לגבי מצבו של החולה.

במידה והרופא לא מבצע את הפעולה בצורה אחראית, האבחנה לא מתבצעת כראוי, החולה לא מטופל כפי שצריך וההשלכות הן הרות גורל.

המקרים העיקריים של חוסר אחריות מצד הרופא הם:

• חוסר זיהוי של פתולוגיות – בחלק מהמקרים, הרופא "מפספס" את הפתולוגיה שלשמה ביצעו את הפרוצדורה. לדוגמא, במקרה של קולונוסקופיה הרופא יכול לא לזהות פוליפ אשר בסופו של דבר יתברר כממאיר. בחלק מהמקרים, חוסר זיהוי הפתולוגיה הוא הגיוני וסביר, כמו לדוגמא בקולונוסקופיה לאחר הכנה לא טובה (בה יש שאריות צואה רבות במעי הגס), או בגסטרוסקופיה בה הנגעים היו קטנים ביותר. במקרים של רשלנות, מדובר על נגעים בולטים וברורים שפוספסו באזורים בהם לא אמורה להיות בעיה לזהות אותם, והסיבה לחוסר הצלחת הפרוצדורה היא טכניקה ירודה או חוסר תשומת לב של הרופא.
• ביצוע לא שלם של הפעולה – בחלק מהפרוצדורות הגסטרואנטרולוגיות לא מצליחים לבצע את הפעולה עד הסוף ונתקלים בקשיים להשלים את התהליך האבחנתי והטיפולי. מכיוון שאיברי מערכת העיכול הם צינורות, חסימה כלשהי לאורך הצינור יכולה למנוע את המשך ההתקדמות האבחנתית ולהוביל לכך שלא מסיימים את הבדיקה. מצבים אלה שכיחים לדוגמא בקולונוסקופיה אצל אנשים עם דיברטיקולות (סעיפים), או בפעולות הקשורות לדרכי המרה עקב אבנים. במקרים אלה, על הרופא לדווח על חוסר השלמת הפעולה ולהפנות את המטופלים לבדיקה חוזרת או בדיקה אחרת. חוסר דיווח או אי הפניה לבדיקות המתאימות נחשב במקרים רבים לרשלנות.
• הפניה לבדיקות הבאות – במידה והבדיקה הושלמה, בהתאם לתוצאותיה יש להפנות את המטופלים לבדיקות אחרות ולהגיד להם מתי יש לבצע אותן. לדוגמא, במקרים של בדיקות סקר, יש ליידע את המטופלים לגבי תוצאות הבדיקה ולהגיד להם מתי עליהם להיבדק שוב. במקרים אלו, רשלנות רפואית יכולה להיגרם במידה והרופא לא יידע את החולה לגבי מועד הבדיקה הבא או הבדיקה הבאה אותה עליו לבצע.

מידע נוסף והאפשרויות העומדות בפני החולה  – רשלנות בגסטרו באתר blinds