עצירות היא מצב בו קיים קושי בהוצאת הצואה, ותנועת המעיים איטית מאוד. מצבים של עצירות כרונית נחשבים למקרים גסטרואינטסטינלים הדורשים טיפול ואבחון במכון גסטרו, ועלולים להתפתח לבעיה רפואית קשה.
ההגדרה של תנועת מעיים תקינה היא הגדרה משתנה,ואצל כל אדם קצב תנועת המעיים שונה. אי לכך, עצירות מוגדרת כתנועת מעיים איטית מהרגיל. באופן כללי, ניתן להתייחס לעצירות כאשר מופיעות פחות מ-3 פעילויות מעיים בשבוע, והצואה קשה.
רוב המקרים של עצירות הם זמניים, ותלויים מאוד בשינויים בתזונה. שינוי באורח החיים, כמו פעילות גופנית, שתיית נוזלים או אכילת מזון סיבי יותר יכולים לשפר את המצב.
הפעילות התקינה של המעי הגס
תפקיד המעי הגס הוא ספיגת הנוזלים והמלחים, והוצאת הפסולת החוצה. ככל שהמזון נמצא במעי הגס זמן רב יותר, נספגים יותר נוזלים ותוכן הצואה הופך לקשה יותר.
לעומת זאת, כאשר המזון נשאר במעי הגס מעט מדי, הנוזלים לא נספגים היטב והצואה הופכת לרכה ונוזלית. תנועת המזון במעי הגס נקבעת על ידי הפריסטלטיקה – תנועתיות של שרירי המעי הגס אשר דוחפים את התוכן קדימה. מקרים של פריסטלטיקה איטית, מובילים כמובן להופעת העצירות.
מה גורם לעצירות?
עצירות מופיעה כאשר הצואה נעה לאט מדי לאורך המעי הגס. מקרים אלה מופיעים כאשר תנועת המעי (הפריסטלטיקה) איטית מדי, הצואה נמצאת זמן רב במעי הגס וכתוצאה מתרחשת ספיגה רבה של נוזלים ותוכן המעי הופך לקשה יותר. הגורמים העיקריים לעצירות הם:
- התייבשות – מצבים של חוסר נוזלים מובילים לכך שהצואה הופכת לקשה יותר, דבר שמגביר את קושי הצואה ומחמיר את העצירות.
- מעט סיבים תזונתיים בתזונה – לסיבים התזונתיים חשיבות רבה בעזרה לתפקוד המעי הגס ולהגברת הצואה. מכיוון שמדובר במרכיבי מזון לאינם מתעכלים, הם תופסים נפח במעי הגס וגורמים להגברת פעילותו. מעט סיבים בתזונה מובילים להתקשות הצואה ולהחמרת העצירות.
- דחיית ההליכה לשירותים – קיימים מצבים בהם אנשים מתאפקים מאוד ולא הולכים אל השירותים בזמן. מקרים אלה שכיחים בטיולים, במקומות עבודה לחוצים או בסביבה בה השירותים לא זמינים. העובדה שהצואה נמצאת בחלל המעי הגס זמן רב מובילה להגברה בספיגת הנוזלים, התקשות הצואה והחמרת העצירות.
- חוסר פעילות גופנית – מידה מועטת של פעילות גופנית מפחיתה את הפריסטלטיקה ומחמירה את העצירות. מדובר בתופעה נפוצה בעיקר אצל מבוגרים או במאושפזים אשר ממעיטים בתנועה.
- שינויים כלליים – פעילות המעיים קשורה באופן ישיר לאורח החיים ולשינויים הפיזיולוגיים בגוף. מצבים כמו הריון, גיל מבוגר או טיול יכולים להביא לעצירות ולהפחית את פעילות המעיים.
- מחלות רקע – קיימות מחלות שונות הגורמות להופעת עצירות. המחלות העיקריות הן היפותיירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס), סוכרת, פרקינסון ושימוש בתרופות להורדת לחץ דם או לטיפול בדיכאון.
- פגיעה באזור פי הטבעת – קיימים מצבים בהם פגיעה באזור פי הטבעת מחמירה את העצירות, בעיקר מכיוון שהאנשים ממעטים ללכת לשירותים ומפחדים מהכאב בזמן הטלת הצואה. מקרים כמו פיסורות אנאליות, צניחה רקטאלית וטחורים הם מצבים נפוצים להופעת עצירות על רקע הפרעה בפי הטבעת.
- כל הגורמים לעצירות
הטיפול בעצירות
ברוב המקרים, שינוי בדיאטה ובאורח החיים יכול לעזור להקלה על העצירות. במקרים של מחלת רקע, טיפול במחלת הרקע יכול לעזור להקלה על העצירות. במקרים קשים, ובעיקר בקשישים או במאושפזים ניתן לטפל במשלשלים. השינויים החשובים באורח החיים שיכולים להקל על העצירות הם:
- מעבר לתזונה עשירה בסיבים – תזונה הכוללת קטניות, פירות וירקות טריים וכו' יכולים לעזור להקלה על העצירות. במקרים אלה מומלץ להפחית סוגי מזון הכוללים כמות סיבים קטנה, כמו גבינה ובשר.
- פעילות גופנית – מגבירה את פעילות המעי ועוזרת לטפל בעצירות.
- הקפדה על נוזלים – קיימת חשיבות רבה בצריכת נוזלים להקטנה של העצירות.
