על פי ההערכות, כ-5 מילוני אנשים בעולם סובלים ממש בשעה זו מתסמינים שונים של מחלות מעי דלקתיות. מחלות כגון קהוהן
וקוליטיס מטופלות בהצלחה חלקית ולרוב, מדובר במצבים כרוניים עם תקופות של רגיעה ותקופות של התלקחות מחודשת. כורכומין נתפס כתבלין שיכול לסייע לטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס וכעת, מדעים החליטו לבדוק את הנושא בצורה מעמיקה.
אלו סגולות רפואיות מיוחסות לכורכומין?
מזה שנים רבות נחשב התבלין כורכומין, המפורסם במטבח האסייתי וההודי, לבעל סגולות רפואיות מגוונות. בין היתר מיוחסות לו סגולות של שיכוך דלקות וריפוי פצעים. מזה שנים טוענים ברפואה הסינית וכן בגישות נוספות של רפואה עממית או משלימה, כי הכורכומין יכול לסייע בטיפול בחולים בשלל מחלות. החל משיפור האון המיני, דרך בעיות זיכרון, טיפול בעקרות וכלה בטיפול בסרטן. עד כמה הטענות הללו מוכחות מחקרית? עד כה, מסתבר שהממצאים אינם חד משמעיים. למעשה, מה שהמדע כן גילה זו העובדה שהכורכומין עשוי להפריע לקבלת ממצאים רפואיים שונים (משום שהוא מגיב עם חומרים שונים בגוף ומחוצה לו). נטייתו לתגובות כימיות שונות משפיע על תוצאות בדיקות רפואיות בצורה שלעיתים הופכת אותן לבלתי מהיימנות ואף בלתי אמינות. בנוסף, מדענים טוענים שלמרות טענות הרפואה המשלימה, מסתבר שהכורכומין לא עובר בצורה טובה במחזור הדם. מצד שני, חשוב לומר שהכורכומין נחשב בטיחותי, הוא לא רעיל, הוא מותר לצריכה כתוסף תזונה, אך מעמדו לא מוכר כתרופה.
אילו ממצאים מדעיים יש באשר ליעילות הכורכומין עבור מחלות מעי דלקתיות?
הגישה המקובלת כיום במדע היא לנסות לטפל בחולים בעלי מחלות מעי דלקתיות עם מינימום שימש בסטרואידים. השימוש בתרופות שונות, לרבות מדכאי חיסונים ואנטיביוטיקה לא משפיע בצורה מספקת על חלק מהחולים. אפילו אחוזים ניכרים מהחולים המטופלים בסטרואידים עשויים למרות זאת להזדקק בסופו של דבר לטיפול כירורגי ואף כריתת מעי.
מחקרים עדכניים מסוימים טוענים כי כורכומין מסוגל לעכב תהליכים דלקתיים במעי, אך בדיקה לעומק של מאות מחקרים מגלה כי רבים מהם לא עונים על קריטריונים מדעיים מספקים. מחקרים מדוקדקים גילו שלמעשה הכורכומין לא נספג היטב בדם והוא גם מתפרק בצורה מאוד מהירה. העובדה שהפירוק נעשה מהר מאוד הן בבדיקות כימיות והן במבדקים ביולוגיים (שימוש בחיות מעבדה) מגלה שככל הנראה הפוטנציאל הרפואי יחסית דל. הפירוק כה מהיר עד שהטבה במחלות כרוניות רציניות איננה תואמת את ה"רעש" הרב והפרסום שמקבל הכורכומין כסוג של תרופת פלא.
מדענים סבורים שהעובדה שכורכומין נחשב למסייע במגוון רחב של מחלות מסתירה את העובדה שהוא לא מביא לריפוי משביע רצון ומוכח, למעשה באף מחלה. הפער בין בדיקות של כורכומין גולמי, במעבדה, לבין השפעותיו על חיות מעבדה גדול. עוד ביקורת שהעלו מדענים היא שבחלק עצום מהמקרים לא פירטו החוקרים מהם בדיוק החומרים הפעילים שזוקקו מהכורכומין ובהם נעשה טיפול. משום כך, קיים קושי לחזור על הניסוי ולאשש אותו (ובכך להעניק לו תוקף מדעי).
חשוב להוסיף שלא כל המדענים מקבלים את הטענה שהכורכומין לא מספק הטבה לחולי דלקות מעי כעובדה מוגמרת. מחקרים ראשוניים שנעשו בבני אדם מגלים כי חלק מהחולים מספרים על הטבה משמעותית. אמנם, הכורכומין אינו נספג טוב בדם, אך הוא בהחלט עובר במערכת העיכול ומשפיע בכך גם על המעי. עובדה שעליה אין מחלוקת היא שהכורכומין איננו מזיק ולא גורם להרעלה, אפילו בצריכה של כמות גבוהה. לסיכום, עד כה עדיין המדענים חלוקים בשאלה עד כמה הכורכומין הינו באמת תרופת פלא ועד כמה מדובר במיתוס.
מקורות ולקראיה נוספת:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29957091/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33155879/
https://journals.lww.com/md-journal/fulltext/2020/10230/the_effectiveness_and_safety_of_curcumin_as_a.119.aspx