הרפואה המערבית התפתחה בשנים האחרונות באופן משמעותי וכיום היא מציעה מגוון רחב של טיפולים, העוזרים בהתמודדות עם בעיות בריאות שונות. אולם, אחד הפיתוחים המשמעותיים בתחום הרפואה, הומצא עוד בשנת 1945, והיווה שינוי בתפיסה וגם בטיפול.
מדובר בפניצילין, באנטיביוטיקה, שמאז הפכה לתרופת מצילת חיים במקרים רבים, אך יחד עם זאת, ולמרות יתרונותיה הרבים, נלווים לה לא מעט חסרונות, המעלים את השאלה: האם ועד כמה היא אכן יכולה להתאים, ולספק את המענה הנכון, במצבי חולי שונים.
אחד החסרונות הבולטים של האנטיביוטיקה הוא השפעה על המעיים. לאחר נטילתה עשויים להופיע שורה של סימפטומים, ההופכים את השימוש בה לפחות מומלץ לאנשים מסוימים.
הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה
האנטיביוטיקה משמשת כפתרון רפואי מהיר. לעיתים, מהיר מדי. במקרים של דלקת, ניגש האדם הסובל ממנה, אל רופא המשפחה ולרוב מטופל באמצעות אנטיביוטיקה. במרבית המקרים, אין התייחסות למקור הדלקת, לסיבה שבגינה הופיעה ולמערכות אחרות בגוף, המושפעות מכך גם כן.
בנוסף, לעיתים, ישנו שימוש מוגזם מאד באנטיביוטיקה ולא תמיד גם מסיבות נכונות. הדבר יכול לגרום להיווצרות של חיידקים עמידים בגוף לאנטיביוטיקה, מה שנחשב, בסופו של דבר, לסכנה משמעותית ביותר, כזו שעלולה להשפיע על עולם הרפואה כולו. נכון, יש מצבים קריטיים שבהם האנטיביוטיקה אכן עוזרת, אך יש לקחת בחשבון את השפעותיה לאור השימוש התכוף בה.
תופעות הלוואי השונות
לצד כאבי ראש, דופק מהיר, שטפי דם, פגיעה במערכת העיכול ועוד שורה ארוכה מאד של תופעות לוואי, לאור השימוש באנטיביוטיקה, פגיעה במעיים ובמערכת העיכול כולה היא חסרון נוסף ומשמעותי שלה.
האנטיביוטיקה מדללת ומרוקנת את הגוף ממינרלים ומוויטמינים חשובים, דבר שעשוי להוביל למחלות שונות. מחסור בוויטמין B1 יכול לגרום לדלקות מעיים ומחסור בניאצין B3 יכול לגרום לבעיות עיכול.
ידוע כי שימוש מוגבר ותכוף באנטיביוטיקה יכול לגרום לאי סבילות למזון, שכן היא פוגעת בפלורת המעי ומשבשת את תהליכי העיכול. הדבר מוביל לפירוק לא מעט של החלבונים ולהפיכתו של המעי לדליף.
בנוסף, עשויים להופיע גזים וגם יכולה להופיע נפיחות לאור השימוש באנטיביוטיקה. הדבר קורה בשל היחלשותם של חיידקי המעי הטובים, התורמים לתהליכי העיכול. אלה, מושמדים על ידי האנטיביוטיקה מה שמוביל לבעיות עיכול, כמו נפיחות בבטן וגזים.
בנוסף, חוסר האיזון שבין חיידקי המעי גורם לשגשוג פרזיטים במעי, שמובילים לשורה של תסמינים וגם מחלות שונות, לרבות עצירות כרונית.
אז, מה עושים?
במידה ונוטלים אנטיביוטיקה ומעוניינים להקטין את הנזקים שלה ואת השפעתה השלילית על המעיים, מומלץ לצרוך בסיום הטיפול בה פרוביוטיקה, המחזירה לגוף את האיזון הנדרש לו בכל הקשור לאוכלוסיית החיידקים הטובים שבו.
בנוסף, כדאי לצרוך כמות רבה ככל שניתן של פירות וירקות, ובעיקר עלים ירוקים, המכילים כמות רבה של נוגדי חמצון. מומלץ לספק לגוף כמות מספקת של ויטמין B, שאותו אפשר למצוא במוצרי מזון שונים, כמו אורז מלא, אגוזים, שקדים, קינואה, בטטות, אבוקדו, פלפל, כוסמת ועוד. והחשוב מכל – להקשיב לגוף.
במידה ומבחינים בתופעות שונות הקשורות למעי, כאבי בטן, שלשולים, עצירות, נפיחות רבה וחריגה או כל תופעה אחרת, כדאי לפנות אל הרופא המטפל ולבחון יחד איתו האם יש להמשיך בטיפול האנטיביוטי או שמא כדאי לבחור בטיפול אחר.
