טיפול באנטיביוטיקה למחלות של מערכת העיכול

האנטיביוטיקה היא קבוצה ענפה ומגוונת ביותר של תרכובות אורגניות הגורמות להפסקת הגדילה או למותם של חיידקים. האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה נקראת פניצילין (1928) ומגלה התרופה, אלכסנדר פלמינג, זכה על הישגו המרשים בפרס נובל. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר מחלות במערכת העיכול שנהוג לטפל בהן באמצעות אנטיביוטיקה.

הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שהתגלה בשנות השמונים של המאה העשרים. לחיידק זה ישנו יתרון משמעותי על פני חיידקים אחרים הפוגעים במערכת העיכול, כיוון שבמסגרת חילוף החומרים שלו, באפשרותו לפרק UREA וליצור אמוניה. האמוניה הוא חומר בסיסי המאפשר לחיידק לסתור את חומציות הקיבה וכך לשרוד בתנאים המאתגרים הקיימים בה.

החיידק מסוגל להיצמד בחוזקה לתאי האפיתל בקיבה, ליצור תגובה דלקתית ובעקבות זאת לגרום להתפתחות של כיב (אולקוס או פצע). במקרים החמורים ביותר הכיבים עלולים לגרום לנקב ואפילו להוביל למותו של החולה.

החיידק ניחן בעמידות מרשימה לטיפולים אנטיביוטיים ולכן קו הטיפול הראשון כולל שילוב בין PPI (תרופות להורדת חומציות הקיבה), אמוקסיצילין (או מטרונידזול) וקלקיטרומיצין למשך שבועיים ברציפות. לחילופין ניתן לחולים שילוב של מטרונידזול, טטרציקלין, ביסמוט ו- PPI.

פאוצ'יטיס

כעשרים וחמישה אחוז מהחולים בקוליטיס כיבית ייאלצו לעבור לפחות ניתוח אחד במהלך חייהם. ניתוח הבחירה בקרב חולים אלה הוא ניתוח הנקרא RPC (ראשי התיבות של restorative proctocolectomy – כריתה שלמה משחזרת של המעי הגס). הניתוח כולל הסרה שלמה של המעי הגס (כולל הרקטום) תוך שימור מנגנון הסוגרים והתעלה האנאלית ויצירה של פאוץ' מהמעי הדק המתחבר לתעלה האנאלית.

מטרת הניתוח היא להסיר את הרירית החולה של המעי הגס, אך לשמר את ההמשכיות של מערכת העיכול ולאפשר לחולה להמשיך להפריש צואה דרך פי הטבעת תוך הימנעות מביטול תפקיד הסוגרים והתקנת אילאוסטומה קבועה. הסיבוכים המאוחרים החמורים של הניתוח כוללים בין היתר דלקת של הפאוץ', המהווה את הסיבוך השכיח ביותר לאחר ניתוח זה.

דלקת של הפאוץ' (פאוצ'יטיס) מתפתחת בקרב שישים אחוז מהמנותחים לפחות פעם אחת. בדרך כלל ניתן יהיה לטפל בדלקת בחולים אלה על ידי מתן מטרונידזול וציפרופלוקסצין. בשלושים אחוז מהחולים הסובלים מדלקת של הפאוץ', מתפתחת דלקת כרונית המחייבת שימוש בנוגדי דלקת שונים בדגש על סטרואידים, תרופות ביולוגיות דוגמת רמיקייד או טיפול ממושך באנטיביוטיקה. בעשור האחרון נעשים ניסיונות להשפיע על מהלך הדלקת באמצעות שילוב בין אנטיביוטיקה לבין פרוביוטיקה.

קרוהן וקוליטיס כיבית

מטרונידזול וצפירופלוקסאצין משמשות גם כן לטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס הסובלים ממחלה סוערת באזור פי הטבעת, מחלה פעילה של המעי הדק הסופי וכן בחולים במחלות מעי דלקתיות הסובלים מאבצסים או פיסטולות במערכת העיכול התחתונה. הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה פועל במנגנון משולב הכולל פעילות אימונומודולטורית ופעילות נוגדת זיהומים. את התרופות ניתן לקבל בכדורים לנטילה פומית או עירוי ורידי במסגרת אשפוזית.

דיזנטריה

דיזנטריה היא שלשול חמור הנגרם כתוצאה מזיהום במערכת העיכול, המלווה בריר ודם בצואה וחום גבוה. נהוג לחלק את הפתוגנים הגורמים לדיזנטריה לשתי קבוצות: טפילים וחיידקים. במקרה של דיזנטריה שהתפתחה על רקע זיהום חיידקי, יש לטפל באמצעות אנטיביוטיקה מתאימה.

כך לדוגמה אם מדובר בשיגלוזיס (מחלה שמקורה בזיהום של חיידק הנקרא Shigella), ניתן לבחור בתרופה פומית הנקראת אזיטרומיצין אם מדובר בילד או תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הקינולונים כמו נורפלוקסצין או ציפרופלוקסצים שאינן מאושרות לטיפול בילדים.

במקרים שבהם יש לתת את התרופה בעירוי ורידי, טיפול הבחירה יהיה צפטריאקסון. דיזנטריה אמבית לעומת זאת, הנגרמת על ידי Entamoeba hystolitica מטופלת בעיקר באמצעות מטרונידזול.

דילוג לתוכן