הליקובקטר פילורי

הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori)  הינו חיידק המסוגל לחיות בתוך הקיבה למרות הסביבה החומצית הקיימת בה. שכיחותו של החיידק גבוהה מאוד- מדענים מעריכים כי 50% מאוכלוסיית העולם סובלת מתסמיניו. כיום, ניתן לאבחן ולטפל בחיידק באמצעות טיפולים רפואיים וטבעיים.

החיידק

הליקובקטר פילורי הינו חיידק בעל צורה מפותלת ו4-6 שוטנים בקצהו. אורכו כ-3 מיקרומטר וקוטרו כ- 0.5 מיקרומטר והוא התגלה לראשונה על ידי פרופ' בארי מרשל וד"ר רובין וורן בשנות ה-80.

החיידק מתיישב ברובד העמוק של רירית הקיבה או התריסריון ומחליש את עמידותה בפני סביבתה החומצית. יכולתו של החיידק לייצר אנזים אוריאז ההופך שתנן לביקרבונט ולאמוניה עוזרים לו לייצר לעצמו סביבה בסיסית בתוכה הוא מסוגל להסתתר מפני הסביבה החומצית של הקיבה.

קיימים למעלה מ- 17 גזעים של הליקובקטר פילורי והוא נחשב בעיני הרופאים לחיידק המזהם השכיח ביותר בעולם.

פגיעה בקיבה כתוצאה מהליקובקטר פילורי

החיידק נצמד לתאי האפיתל בקיבה ויוצר סביבו תגובה דלקתית הגורמת לפגיעה בתאי הקיבה הסובבים אותו. כתוצאה מכך עלול להיווצר פצע ההולך וגדל הנקרא אולקוס (כיב).

ברוב המקרים הכיבים נרפאים מעצמם אך הם משאירים אחריהם צלקות העלולות לגרום לנזק במבנה מערכת העיכול, להתנקב ואף לגרום למוות. יתרה מכך דלקת בקיבה יכולה, בצירוף גורמים נוספים, לגרום להתפתחות סרטן בקיבה.

גורמי הדבקה ותסמינים

מגורים עם אדם הנושא את החיידק, צפיפות מחייה, השתייכות למדינות מתפתחות ותנאים סוציו- אקונומיים ירודים. ההדבקה נעשית מאדם לאדם באמצעות הרוק או הצואה. בתנאי היגיינה לקויים קצב ההדבקה מהיר יותר.

• צרבת- רוב החולים מדווחים על צריבה שורפת באזור הוושט אשר מחמירה לאחר הארוחה או במצב שכיבה מאוזנת לאחר האוכל. הסיבה להיווצרות הצרבות הינה העלייה של מיצי הקיבה לוושט. דיספפסיה- כאבי בטן חוזרים והרגשה לא נוחה בבטן, בחילות, נפיחות בבטן, הרגשת שובע מוקדמת, חוסר תאבון ולעיתים סלידה מאוכל.
• חוסר ויטמין B12 וברזל– גורמים לנשירת שיער, ציפורניים שבורות, אנמיה, אסטמה וחולשה.

אבחון הליקובקטר פילורי

את ההליקובקטר הפילורי ניתן לאבחן בעזרת מספר שיטות אשר כולן מהימנות וטובות:

• גסטרוסקופיה– באמצעות בדיקה זו ניתן לקחת ביופסיה של רירית הקיבה ולבצע אבחון פתולוגי של החיידק באמצעות מיקרוסקופ.
• בדיקת דם- מאפשרת בדיקת נוכחות נוגדנים בדם.
• תבחין נשיפה– טיפול שאינו פולשני ובעזרתו ניתן לאבחן את נוכחות החיידק.
• לקיחת צואה- על ידי בדיקת אנטיגן של החיידק בצואה.

קבוצות סיכון

מתוך כלל האוכלוסייה קיימים מספר אנשים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר להידבקות בחיידק ומומלץ כי יבדקו. קבוצה זו כוללת אנשים בעלי קרבה משפחתית מדרגה ראשונה לחולי סרטן הקיבה או לימפומה של הקיבה, אנשים שחלו בעבר או סובלים מכיב תריסריון או קיבה, מטופלים בתרופות המדכאות את יצירת החומציות של הקיבה, אנשים הסובלים מחוסר כרוני בויטמין B12 ואנשים הסובלים מאחד או יותר מהתסמינים אשר צוינו מעלה.

טיפול ומניעה

מומלץ להימנע ממזונות חומציים כמו פירות הדר, מוצרי חלב, מזון מעובד, סוכר, קמח לבן, קפה ומשקאות מוגזים.

קיימים מספר טיפולים מקובלים:

• טיפול תרופתי-  טיפול משולש הכולל PPI, קלריטרומיצין ואמוקסיצילין או מטרונידזול לשבועיים או טיפול מרובע הכלל PPI ביסמוט, טטרציקלין ומטרונידזול למשך שבועיים.
• טיפול טבעי– טיפול המשלב צמחי מרפא לצד תפריט תזונתי מאוזן הכולל: סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, אומגה 3, זרעי פשתן, סלט, דגים, שום, ירקות ופירות. תוספי תזונה טבעיים כמו פרוביוטיקה, שמן אורגנו ואובליפיחה ועוד.
• טיפול משלים- דיקור סיני ורפלקסולוגיה נמצאו יעילים ואפקטיביים.

לסיכום, הליקובקטר פילורי הינו חיידק נפוץ מאוד אך כיום ניתן לטפל בו באמצעות הטיפול המשולב ביעילות מרובה ואף למנוע היווצרת כיבים וסרטן הקיבה.