פאוצ'יטיס – דלקת פאוץ'

פאוצ'יטיס היא תגובה דלקתית במעי ששמה נגזר מן המלה "פאוץ'". הפאוץ' הוא חלק משוחזר במעי שמוסיפים לחולה ב"ניתוח פאוץ'" – ניתוח בו מסירים חלקים חולים במעי הגס, ומשחזרים אותם באמצעות רקמה מהמעי הדק.

הפאוץ' נקרא כך כיוון שיש לו תפקיד דומה לנרתיק הקטן שנכרך סביב המותניים בעת פעילות גופנית. תפקידו הוא לשמש מאגר משוחזר פנימי לפסולת הנפלטת מהמעי, ולהעביר אותה לפי הטבעת באופן שיאפשר להתאפק ולגשת לשירותים בזמן נורמאלי. ללא פאוץ', ייאלץ החולה שנותח להסתובב עם "סטומה" – שקית רפואית הצמודה מבחוץ לדופן הבטן ומנקזת את היציאות.

חולים שמגיעים למצב בו הם מזדקקים לניתוח פאוץ', הם חולים במחלות מעי דלקתיות כרוניות כגון קרוהן וקוליטיס, שגרמו להם לדלקות חוזרות ונשנות בחלקים שונים של המעי, וטופלו ללא הצלחה בתרופות. כשליש מחולים אלה יעברו ניתוח מסוג זה. ניתוח פאוץ' מוצלח וללא סיבוכים, מאפשר לחולה להיפטר מחלק המעי החולה, ולחיות חיים תקינים.

פאוצ'יטיס, או "דלקת פאוץ'" היא למעשה תגובה של הגוף לזיהום בפאוץ', בדרך כלל ממקור חיידקי. פאוצ'יטיס היא מצב שכיח אצל מנותחי פאוץ', היא יכולה לתקוף בין חודש לשנה לאחר הניתוח, ולהופיע בדרגות חומרה שונות, באופן חד-פעמי או באופן כרוני.

ישנם סוגים שונים של פאוצ'יטיס, ואצל כל חולה מצב זה יתבטא באופן מעט אחר. ברוב המקרים, ניתן יהיה לסווג פאוצ'יטיס לפי התגובה לטיפול אנטיביוטי.

מהם הגורמים לפאוצ'יטיס (דלקת פאוץ')?

פאוצ'יטיס לא תתקוף אדם בעל מערכת עיכול תקינה, קרי ללא פאוץ'. רק אדם שעבר סדרת ניתוחים לכריתה של המעי הגס ופי-הטבעת, ושחזור של המעי הגס, חשוף למחלה.

ניתוח הפאוץ' הוא השלב האחרון בשחזור המעי הגס אצל אדם שעבר כריתה. הוא משאיר בגוף חלק משוחזר עשוי רקמת מעי-דק, וקיימת האפשרות שהפאוץ' לא ייקלט, או שתתפתח בו דלקת מסיבות שונות.

הגורמים להתפתחות פאוצ'יטיס לאחר ניתוח פאוץ' עדיין נחקרים ואין אפשרות לשער מראש אצל אילו חולים היא תתפתח. עם זאת, ידוע כי הסיכוי לדלקת בפאוץ' גבוה יותר אצל חולי קוליטיס, וחולים בעלי נטייה גנטית לפתח מחלות מעי דלקתיות. גורם נוסף הוא המצאות חיידקים בפאוץ', שינוי במיקרופלורה (תמהיל המיקרואורגניזמים) שבפאוץ', מבנה בעייתי או שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת שאינן ממשפחת הסטרואידים.

כיצד נזהה פאוצ'יטיס?

התסמינים הרווחים של פאוצ'יטיס הם אי נוחות עד כאבים באזור הבטן התחתונה והאגן, כאבי מפרקים, עלייה חדה מאד בתדירות ובדחיפות היציאות, שלשול ולעתים גם חום. למרות חומרת התסמינים הללו, במקרים רבים אין השקה מלאה בין התסמינים לבין חומרת הדלקת.

קשה להסתמך על תסמינים חיצוניים בלבד באבחון פאוצ'יטיס, וכדי לבצע אבחנה מדויקת, יש לבצע אנדוסקופיה ואף ביופסיה של הפאוץ' לקביעת רמת וחומרת הדלקת.

איך מטפלים בפאוצ'יטיס?

למרות שפאוצ'יטיס היא מחלה שכיחה אצל עד 50% מהחולים שעברו ניתוח פאוץ', הטיפול בה מאתגר, כיוון שקיימים סוגים שונים של תגובות דלקתיות, הן בחומרה, הן בתדירות, והן בעמידות לאנטיביוטיקה אצל חלק מהחולים. במקרים מסוימים עלולה הדלקת להפוך לכרונית, ולהצריך ניתוח להחלפת הפאוץ'.

מעבר לטיפול באמצעים קונבנציונליים הכוללים אנטיביוטיקה, חוקנים מסוגים שונים, תרופות אנטי-דלקתיות וסטרואידים, שמירה על תזונה נכונה והוספת פרוביוטיקה הוכחו כמועילות.

כיוון שאחד מהגורמים לדלקת של הפאוץ' הוא הפרת האיזון באוכלוסיית החיידקים שבפאוץ', במקרים מסוימים ניתן לשלב בטיפול התרופתי גם טיפול בפרוביוטיקה כדי לשנות את תמהיל החיידקים שגרם לתגובה הדלקתית. טיפול בשיטה זו הוכח קלינית, ולכן כיום קיימים תכשירים פרוביוטיים המהווים חלק מסל התרופות, ובחלק מהמקרים הם מסייעים אף במניעה של פאוצ'יטיס.