מחלת הסעפת – דברטיקולוזיס

מערכת העיכול מורכבת מצינור ארוך, בעל מאפיינים שונים, שבו עובר המזון תהליך עיכול וספיגה. אחד החלקיים הסופיים של מערכת העיכול הוא המעי הגס. דופן המעי מורכבת ממספר שכבות: שכבת ציפוי שבה מתבצע עיקר תהליך הפירוק והספיגה (שכבת אפיתל), שכבה של רקמת חיבור (סאב-מוקוזה), ושכבת שריר.

דברטיקולה הוא מונח רפואי המתאר פגם בצינור, ובאופן ספציפי פגם במעי הגס. דברטיקולה מציינת התרחבות מקומית של המעי הגס, עם יצירת "כיס" בצינור. קיימים שני סוגים של דברטיקולה – אמיתית ולא אמיתית, כתלות במספר שכבות המעי שיוצרות את הדברטיקולה. במערכת העיכול, במרבית המקרים מדובר בדרבטיקולה לא אמיתית, שלא מערבת את כל שכבות המעי הגס. דבירטיקולה הוא ממצא שכיח מאוד בקרב אנשים מבוגרים, ומעריכים שלכמחצית מהאוכלוסייה מעל גיל 60 יש דברטיקולה במעי הגס. שמה העברי של המחלה הוא סעפת, בגלל המבנה דמויי הסעיפים שנוצר במעי.  דברטיקולוזיס הוא מצב עם ריבוי כיסים במעי (דברטיקולה רבים). דברטיקוליטיס מציין הופעת דלקת בכיסי המעי – מחלה שחשוב לזהות ולטפל בה בהתאם.

מה הסימנים והסימפטומים המופיעים במחלה?

במרבית המקרים דברטיקולה היא מצב אסימפטומטי, שהחולים אינם מודעים אליו כלל. רק אצל חמישית מהחולים לערך יופיעו סימפטומים כלשהם. הסימן הנפוץ ביותר כולל דימום מפי הטבעת. במקרה של דברטיקוחיטיס עם דלקת מקומית יופיעו כאבים טיפוסים בצד שמאל של הבטן התחתונה. מיקום הכאבים נובע מכך שהדברטיקולה נפוצים בייחוד במעי המפותל (הסיגמואיד), שנמצא בצד השמאלי התחתון של הבטן. החולים יכולים לסבול גם מחום, עלייה במספר כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטוזיס), עצירות, ועוד.

מקרים קשים של דברטיקולטיס יכולים להסתבך עם דלקת קשה במעי הגס. דופן המעי יכולה לעבור התנקבות עם שפיכת תוכן המעי לחלל הבטן, והופעת דלקת צפקית מפושטת (פריטוניטיס). סיבוכים נוספים כוללים הופעת אבסס בטני, היצרות במערכת העיכול או יצירת פיסטולה – מעבר בלתי תקין בין לולאת מעי אחת לולאת מעי אחרת או אפילו אל פני העור.

כיצד מאבחנים דברטיקולוזיס?

הבדיקה האבחנתית העיקרית היא בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בבדיקת הדמייה זו אפשר לראות כיסים במעי הגס, עיבוי של דופן המעי כעדות לתהליך דלקתי, שינויים במראה השומן מסביב למעי, ולעיתים גם לזהות אבסס.

כאשר מתעורר חשד לדברטיקוליטיס לא כדאי לבצע בדיקות המעמידות את האדם בסכנה עקב חשש מהינקבות המעי. מומלץ להימנע מבדיקת קולנוסקופיה ובדיקת בליעת בריום. מכיוון שמחלה ממארת של המעי הגס יכולה להופיע כדברטיקוליטיס, ההנחיות הרפואיות מורות בכל מקרה לבצע בדיקת קולונוסקופיה מספר שבועות אחרי ההחלמה.

מה הטיפול במחלה?

כאשר מתגלה אצל החולה דברטיקולוזיס ללא סימפטומים (למשל בעת בדיקת סקר), הטיפול המומלץ כולל בעיקר שינויים תזונתיים, ואין צורך בטיפול כירורגי. החולים צריכים לאוכל מזון עשרי בסיבים תזונתיים.  עישון נקשר גם הוא לסיכון מוגבר לדברטיקולוזיס, ולכן כדאי גם להפסיק לעשן.

דברטיקולליטיס סימפטומטי דלקתי לא סיבוכים (ללא ניקוב מעי, אבסס או פיסטולה) מטופל באופן שמרני על ידי אנטיביוטיקה ומנוחה. כשלושה רבעים מהחולים יקבלו טיפול שמרני באשפוז ויחלימו מהמחלה ללא צורך בטיפול נוסף. הכיסוי האנטיבוטי נועד למנוע ולטפל בזיהומים שמקורם במערכת העיכול, ויכול לכלול תרופות שונות (למשל: מטרונידזול עם ציפרואופלקסצין, צפלוספורינים מדור מתקדם, ועוד).

קיימות עדויות המצדדות במתן טיפול אנטיביוטי מונע לטווח ארוך, למניעת התקפים של דברטיקוליטיס בחולים.  בחולים קשים עם סכנה לסיבוכים, או בדברטיקולוטיס מורכבת יש צורך בטיפול כירורגי. הניתוח כולל בדרך כלל כריתה של החלק הפגוע במעי, וחיבור החלק הקרוב של המעי שנחתך (הפרוקסימלי) אל חלל הבטן (יצירת סטומה). פרוצדורה זו ידועה כיצירת "כיס על שם הרטמן". לאחר המתנה שמטרתה מרווח זמן לריפוי המעי, אפשר לחבר מחדש את שני חלקי המעי בניתוח חוזר. קיימות עוד וריאציות כירורגיות אפשריות לטפל במחלה.

אולי יעניין אותך גם:

פיסטולה של פי הטבעת: מהי? וכיצד ניתן להתמודד עם פיסטולה בפי הטבעת?

דילוג לתוכן