מהן מחלות אוטואימוניות?

מחלות אוטואימוניות הן מחלות שמתרחשות כאשר המערכת החיסונית תוקפת תאים ורקמות נורמאליים בגוף. מערכת חיסונית תקינה אמורה להגן על הגוף מפני גורמים עוינים וזיהומים שונים.

לעיתים ישנו כשל במערכת החיסונית והיא אינה מגנה על הגוף מפני אותם גורמים, ולעיתים קורה מצב אחר ואבסורדי: המערכת החיסונית מזהה בטעות תאים ורקמות תקינים של הגוף כגורמים "זרים" ותוקפת אותם, וכך גורמת לנזק ולהרס שלהם. מצב זה נקרא "מחלה אוטואימונית" – מחלת חיסון עצמי.

כ-5% מהאוכלוסייה בארצות המערב סובלים ממחלה אוטואימונית כלשהי. הן שכיחות יותר אצל צעירים ואצל נשים בגיל הפוריות ועלולות להוביל למוות.

המחלה האוטונומית עשויה לפגוע באיבר בודד או במערכת שלימה של איברים בגוף, כדוגמת מערכת העיכול. כמו כן ישנו שוני בדרגות החומרה של המחלות.

ישנן מחלות אשר הסימפטומים שלהם מתפרצים בעיקר בעקבות טריגר מסוים, כגון אסטמה, ומחלות שהחולה סובל מהסימפטומים שלהם לעיתים קרובות כמו דלקת מפרקים. לעיתים ישנה נטייה משפחתית לחלות באותה מחלה אוטונומית.

גורמים למחלות ואבחונן

לא ידוע בוודאות מהם הגורמים למחלות האוטואימוניות ומחקרים רבים נעשו ונעשים סביב הנושא. משערים שמדובר בשילוב של גורמים תורשתיים, הורמונאליים וסביבתיים (כגון תרופות ומתחים נפשיים). ישנה סברה נוספת והיא דמיון בין גורם זר שחדר לגוף לבין תאי גוף רגילים הגורם לגוף להתבלבל ביניהם ולתקוף את שניהם יחד. סיבה אפשרית אחרת היא ליקוי בייצור הנוגדנים בגוף ויצירת נוגדנים מיותרים.

אבחון מחלה אוטואימונית אינו קל בדרך כלל בשל תסמינים לא ברורים או משותפים למחלות ותסמונות רבות. האבחון נעשה על סמך תשאול החולה או הוריו (אצל ילדים) אודות התסמינים אותם הוא חווה, בדיקה גופנית, בדיקות דם לבדיקת הנוגדנים בדם ומדדי הדלקתיות, בדיקה של תפקוד איברי הגוף ובמקרה הצורך בדיקות הדמיה כגון רנטגן ו-CT.

אופן הטיפול

למעשה לא ניתן לרפא מחלות אוטואימוניות באופן מוחלט. הן מחלות כרוניות והחולים בהן סובלים שנים רבות. עם זאת הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים שלה ולאפשר לחולה להמשיך בשגרת יומו עד כמה שניתן.

לכל מחלה ישנו טיפול ספציפי הכולל לעיתים מתן תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, סטרואידים, תרופות אנטי-דלקתיות, נוגדנים לוויסות מערכת החיסון, נוגדנים ייחודיים הפועלים נגד גורמי המחלה (מכונה גם "טיפול ביולוגי"), עירוי דם מאדם אחר (IVIG) וסינון דם (פלסמפרזיס) לסילוק גורמים לא רצויים מהדם.

ניתן להיעזר גם ברפואה משלימה כגון הומיאופתיה ונטורופתיה לצורך הטיפול במחלה. לעיתים הימנעות ממזון מסוים מונעת את תסמיני המחלה, כגון הימנעות מגלוטן במקרה של צליאק.

מחלות אוטואימוניות נפוצות

ישנם סך הכול כשמונים סוגים של מחלות אוטואימוניות. בין המוכרות שבהן:

• צליאק (כרסת) – מחלה המתבטאת בבעיות מעיים כגון כאבי בטן ושלשולים בעקבות חשיפה לגלוטן.
• דלקת מפרקים שגרונית – מחלה נפוצה הפוגעת במפרקים שונים בגוף וגורמת לכאבים, נפיחות, התקשות ורגישות במפרקים.
• טרשת נפוצה – מחלה דלקתית וניוונית במערכת העצבים המרכזית המתבטאת בין השאר בחולשה ועייפות רבה, קשיים מוטוריים, קשיחות וחולשה בגפיים ולעיתים אף נכות.
• סכרת נעורים – מתבטאת בהרס תאי הביטא בלבלב המוביל לאי ייצור אינסולין בגוף.
• איידס – מחלה שבה וירוס בשם HIV תוקף תאים במערכת החיסון שתפקידם להילחם בגורמים המזיקים לגוף כמו חיידקים. בעקבות כך הגוף אינו מסוגל להתמודד כראוי מול מחלות פשוטות כגון שפעת והחולה עלול למות מהן.
• אסטמה – מחלה המתבטאת בהתקפים של קוצר נשימה, נשימה מהירה ומאומצת, שיעול חזק, מועקה בחזה, צפצופים בריאות ועוד. האסטמה נפוצה מאוד ובפרט אצל ילדים.

הכתבה באדיבות immunology.org.il