הפטיטיס B היא מחלה שנגרמת על ידי נגיף שתוקף את רקמת הכבד. במקרים מסוימים היא באה לידי ביטוי באופן כרוני, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר על מחלה חריפה או אקוטית.
הפטיטיס B היא מחלת הכבד הנגיפית הקטלנית ביותר מבין כל מחלות הכבד הנגיפיות, כשלמעשה רבע מהחולים שסובלים מהצורה הכרונית שלה הולכים לעולמם כתוצאה משחמת הכבד או מסרטן הכבד.
המחלה מדבקת ביותר, כשלפי ההערכות של המומחים בתחום היא מדבקת פי מאה ממחלת האיידס. סך הכול שש מאות אלף בני אדם מתים כתוצאה מהמחלה מדי שנה בכל רחבי העולם.
מה הם הגורמים למחלה?
המחלה נגרמת בעקבות הידבקות בנגיף שנקרא הפטיטיס B. הנגיף יכול לעבור מאדם חולה לאדם בריא במגוון רחב ביותר של דרכים. בין היתר מדובר על הדרכים הבאות:
- הנגיף יכול לעבור מהאם ליילוד.
- שימוש במחטים לא סטריליות שמשמשות לטיפול רפואי, לביצוע קעקועים או להזרקת סמים.
- קיום יחסי מין לא מוגנים לרבות יחסי מין אנאליים או יחסי מין אוראליים.
- מגע עם רקמה פצועה של נשא או חולה.
- הנגיף לא מועבר לאדם הבריא במים או במזון.
מה הם התסמינים של המחלה?
התסמינים של הפטיטיס B אקוטית או חריפה כוללים צהבת, כאבי בטן, הקאות, עייפות חמורה שלא מוקלת גם לאחר שינה מרעננת, בחילות ושתן כהה. התסמינים של הצורה האקוטית נמשכים בדרך כלל מספר שבועות אך על מנת להגיע להחלמה מלאה לרוב יש להמתין מספר חודשים עד שנה. בתשעים אחוז מהמבוגרים שסובלים מהצורה החריפה של המחלה תתרחש החלמה מלאה תוך חצי שנה גם ללא כל התערבות טיפולית.
במקרים בהם מתפתחת הצורה הכרונית של המחלה, התסמינים יופיעו למשך זמן רב יותר ובמקביל יתרחש נזק מצטבר ברקמת הכבד שיכול להוביל להתפתחות של שחמת הכבד או סרטן הכבד. רק עשרה אחוז מכלל המבוגרים שנדבקו בנגיף יפתחו את הצורה הכרונית של הפטיטיס B, אך במידה והנגיף הצליח להדביק פעוטות עד גיל ארבע שנים, הרי שבשלושים עד חמישים אחוז הוא יוביל להתפתחות של הצורה הכרונית.
כיצד מאבחנים את המחלה?
את הנגיף שמחולל את המחלה ניתן לזהות בדמם של החולים בין חודש לחודשיים מיום ההדבקה. מדובר על בדיקת דם פשוטה יחסית שמאפשרת לזהות גם את הנוגדנים שהתפתחו במערכת החיסון נגד הנגיף וגם את האנטיגנים של הנגיף עצמו. בנוסף לבדיקת הדם שיכולה לאשר את הנוכחות הנגיפית ניתן לבצע בדיקת תפקודי כבד. גם כאן מדובר על בדיקת דם שמאפשרת לזהות את הפגיעה הכבדית על ידי בדיקת רמתם של אנזימים וחלבונים שונים.
בדיקה נוספת שלרוב מהווה כלי דיאגנוסטי להערכת מידת הנזק שנגרם לרקמת הכבד היא בדיקת ביופסיה. בבדיקה זו מחדירים מחט דקה לרקמת הכבד ובאמצעותה נוטלים דגימת רקמה אותה ממשיכים לבדוק במעבדה מתחת לעינית המיקרוסקופ.
בנוסף לכל הבדיקות האלו, נהוג לבצע מספר בדיקות שמטרתן לאבחן בעיות ביכולת הקרישה של הדם וזאת לאור העובדה שרוב חומרי הקרישה מיוצרים בכבד ולפיכך בעיות קרישה יכולות להוות עדות לנזק לכבד.
כיצד מטפלים בהפטיטיס B?
הטיפול בהפטיטיס B חריפה כולל בעיקר מתן נוזלים מחשש להתייבשות. הטיפול בהפטיטיס B כרונית מושתת על מתן של אינטרפרון A לחולים שבדמם קיימות רמות נמוכות של הנגיף אך שצפויה החמרה במצבם וכן על שימוש בתרופות אנטי ויראליות אחרות כמו למשל Lamivudine, entecavir, adefovir ועוד. כמו כן, יש לציין שכל תינוק בישראל מקבל חיסון נגד הפטיטיס B סמוך ללידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה.
