מחלות זיהומיות אשר בעבר עלולות היו לגרום למוות, יכולות להיות מטופלות כיום בעזרת טיפול אנטיביוטי קצר. יעילותן של תרופות אלו בעצירת ומניעת זיהומים קטלניים הינה משמעותית מאד. אולם אחת מתופעות הלוואי הקשות והחמורות שלהן, לעומת זאת, היא היותן לא סלקטיביות בבחירת והריגת החיידקים. למעשה, תרופות אנטיביוטיות הורגות גם את כל מושבות החיידקים הטובים הנמצאים באורח קבע במערכת העיכול.
במערכת העיכול נמצאים למעלה מ 1000 טריליון חיידקים, אשר מנסים לשמור על איזון. חוסר איזון בין החיידקים "הטובים" ל"רעים" עלול לגרום לדלקות והפרעות אחרות במערכת העיכול. כך שלאחר נטילת אנטיביוטיקה האיזון הטבעי בין חיידקים מועילים לפתוגניים (גורמי מחלה) משתנה באופן שהחיידקים הפתוגנים "משתלטים" על מערכת העיכול ועלולים לגרום לזיהומים, עצירות, נפיחות וכולי.
השפעת האנטיביוטיקה על מערכת העיכול
שמירה על האיזון הנכון של אוכלוסיית החידקים במערכת העיכול היא משמעותית, גם אם היא לא מובנת עד הסוף. בעוד שפיתוח תרופות אנטיביוטיות האריך את תוחלת החיים, השימוש המופרז והבלתי הולם בתרופות אלו גרם לפגיעות והשלכות ארוכות טווח.
השלכות אלו לא משפיעות רק על הפרט ובריאותו, אלא אף עלולות לגרום לשינויים קבועים במיקרופלורה (ציפוי המעי) של דורות רבים. ישנה טענה כי שינויים במיקרופלורה עלולה לקדם ולפתח אורגנזימים קטלניים, אשר בעתיד לא יגיבו יותר לאנטיביוטיקה עצמה.
למרבה הצער, אפילו נטילה אחת של אנטיביוטיקה עלולה לשנות לצמיתות את צמיחת חיידקי המעיים. מחקר מצא כי לאחר טיפול יחיד של אנטיביוטיקה תוך ורידית, התרחש שינוי במגוון החיידקים שנמצאו בצואה, כולל התפתחות חיידקים פתוגנים.
מחקר נוסף הראה כי קורס קצר של אנטיביוטיקה ciprofloxacin הפחית את מגוון החיידקים במעי, והוריד את מגוון מיני החידקים לכדי שליש ממה שהיה קודם לכן. מחקר זה מצא גם כי בעוד שרוב מגוון החיידקים "הטובים" התאושש בסופו של דבר, עדיין היו מספר מינים שלא הצליחו להתאושש לאחר שישה חודשים.
תסמיני הפגיעה במערכת העיכול
לחוסר האיזון ולהפרעה בפעילות החיידקים הקיימים במערכת העיכול, יש השפעה משמעותית על הבריאות הכללית של המטופל. הפרעות אלה עלולות לגרום לחוסר איזון הורמונלי, התפתחות בעיות עוריות, בעיות שינה והפרעות במצב הרוח כמו הפרעות חרדה. שינוי מגוון החיידקים הקיימים אשר עלול לכלול גם חיידקים פתוגנים עלול לגרום גם לשילשולים חמורים וקוליטיס.
מעבר לכך, איזון לא נכון בין החיידקים ושינויים בזני החיידקים הקיימים עלול לגרום להפרעות אוטואימוניות במפרקים ובאיברים אחרים. הרס של חיידקי מעיים טובים יכול להפוך את רירית המעי לרגישה יותר לאלרגיות, IBD ותגובות אוטואימוניות כלליות.
הטיפול במערכת העיכול לאחר לקיחת אנטיביוטיקה
למרות שאנטיביוטיקה עשויה להיות נחוצה במצבים מסוימים, חשוב לשקול את יתרונות השימוש לעומת הסיכונים הפוטנציאליים. אם יש צורך בטיפול, יש להקפיד על טיפול מיוחד גם בכדי לשחזר את איזון החיידקים שהיה קיים קודם לכן למשל באמצעות מזונות ותוספי מזון פרוביוטיים, וגם בכדי לתמוך בסביבה אשר תאפשר את התפתחותם ושימורם של זני החיידקים הרבים כמו למשל דיאטה התומכת בחיידקים כמו פירות מותססים והימנעות מרעלים הקיימים במזון מתועש.
ישנם מספר טיפולים אלטרנטיביים אשר מנסים להחזיר את איזון החיידקים. למשל, הימנעות מאכילת סוכר ופחמימות. מכיוון שחיידקים פתוגנים אוהבים סוכר ופחמימות, הימנעות ממרכיבים אלה עשויה להביא לחיסולם.
ישנם אנשים אשר נוטלים פרוביוטיקה לאחר נטילת תרופות אנטיביוטיות. משמעותה של הפרוביוטיקה היא "לייבא" לגוף חיידקים טובים וליצור סביבה שבה הם יוכלו להתפתח ולשגשג. דרך נוספת להביא לשגשוג החיידקים "הטובים" היא אכילת יוגורטים, חמוצים, כרוב כבוש וכו', ולהמעיט במזון תעשייתי.
אולי יעניין אותך גם:
טיפול פיזיותרפי לרצפת האגן – עד כמה הוא יעיל? ולמי הוא יכול להתאים?
