אזופאגוסקופיה: זה מה שצריך לדעת על בדיקת הוושט המתקדמת

במצבים רפואיים מסוימים או לפי החלטה המתבססת על סימנים קליניים, הרופא עשוי להודיע לכם שמומלץ לבצע בדיקת אזופאגוסקופיה. במאמר זה נסביר מתי הרופא עשוי להמליץ על הבדיקה, האם היא כואבת וכן האם היא נעשית בהרדמה ומה קורה במהלכה.

להסתכל לוושט בעיניים

אם בדיקת אזופאגוסקופיה מעוררת בכם אי נוחות או אפילו חרדה, צריך להבין מהי בעצם משמעות הדבר. מדובר בבדיקה שבה הרופא מסתכל ישירות לתוך הוושט שלכם. אך אל חשש, לא מדובר בבדיקה שנעשית בניתוח אלא על ידי שימוש במכשור רפואי. גם אם הבדיקה איננה נעימה במיוחד, הרי שהיא לא ארוכה מדי. כאשר הבדיקה נעשית על ידי רופא מיומן הסיכוי לפגיעה בוושט איננו גבוה ונחשב לנדיר למדי.

באילו נסיבות הרופא צפוי להמליץ על אזופאגוסקופיה?

בלשון הדיבור אפשר להתייחס אל הוושט בתור בית הבליעה. גם אם אין בכך דיוק מירבי, המציאות אינה שונה מזה בהרבה. הוושט בעצם היא מעין מעבר, צינור, שמחבר מבפנים בין הצוואר לבין הבטן. הוושט מגיעה סמוך מאוד אל הקיבה ואפשר לומר בעצם שהיא מתחברת אליה. מדובר באיבר ארוך יחסית שמאפיין חשוב מאוד שלו הוא הרקמה השרירית. הבדיקה נעשית בדרך כלל עקב תלונות של מטופל על תסמינים הקשורים לבליעה. כלומר, הבדיקה תיעשה במידה ורוצים לברר מבחינה קלינית מדוע אתם סובלים מכאבים בשעת בליעת מזון, מדוע עשויים להיות קשיים לבלוע. הרופא עשוי להעריך כי ישנה פגיעה בוושט, פגיעה בשל משהו שנבלע, דלקת בוושט או אפשרות של דימום. הבדיקה מקובלת מאוד אצל חולים שסובלים מבעיות ומחלות במערכת העיכול, צרבות מתמשכות, הקאה עם דם וכדומה. הרופא עשוי להמליץ על בדיקה כזאת לאחר שבדיקות אחרות לא העלו ממצא ברור (למשל, צילום של האזור).

איך הרופא מתבונן בפנים הוושט ללא כל ניתוח?

הרופא יכול להשיג נקודת מבט מקיפה של הוושט, ללא ניתוח בזכות אזופאגוסקופ. מדובר בצינורית שאליה מחברים מצלמה. את הצינורית הזאת מחדירים פנימה כך שפשוט מצלמים ובודקים את הוושט לאורכה. מקובל כי הרופא יודיע לכם על צום לפני הבדיקה ולפעמים על צעדים נוספים, לפי הצורך. לדוגמא, ניקוי של הוושט (או צום ארוך יותר מהרגיל).

זה מה שקורה במהלך בדיקת אזופאגוסקופיה

פעולת הוושט נעשית בחלקה בצורה רצונית ובחלקה בצורה לא רצונית. כלומר, תחילת הבליעה נעשית בצורה מודעת אך לאחר מכן המזון שבולעים עובר הלאה בצורה לא מודעת. קשיים בבליעה, כאבים, צרבות והפרעות אחרות במערכת העיכול עלולים להקשות על המטופל בחיי היום יום בצורה קשה. אך האם יש סיבה לחשוש מהבדיקה, האם היא כואבת? חשוב להבין שזה לא הליך כירורגי ולכן, אין צורך בהרדמה.

לפני ההליך מבצעים טשטוש. מדובר בהכנסה למצב מעורפל של מודעות חלקית. יתרון חשוב של הבדיקה טמון בכך שבמידה והרופא מזהה דבר מה לא כשורה, הוא יכול לקחת דגימה באותה הזדמנות. כלומר, זו לא רק בדיקה של צילום מקיפה אלא גם ביופסיה של תאים. את הצינור מכניס הרופא לפיו של המטופל, לאחר שאזור הגרון והפה מקבלים חומר להפגת כאב וטשטוש. את הצינורית מכניסים בצורה מדודה דרך הפה ואל הוושט והצילום עובר למחשב.

לאחר הבדיקה וסיום מתן חומר הטשטוש, בודקים שהכול כשורה והנבדק מאושש. בשל הטשטוש, נהוג להורות להגיע לבדיקה בליווי של אדם נוסף. לרוב, לאחר כשעה או שעתיים אפשר לחזור לשגרה ואף לאכול ולשתות. לפני הבדיקה הרופא יסביר כל מה שצריך לדעת על המצבים שבהם, לאחר השחרור הביתה, יש ליצור קשר עימו או עם בית החולים שבו בוצעה הבדיקה.

מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.healthgrades.com/right-care/digestive-health/esophagoscopy#:~:text=An%20esophagoscopy%20is%20a%20procedure,esophagus%20to%20a%20video%20screen.
https://www.sciencedirect.com/topics/medicine-and-dentistry/esophagoscopy
https://journals.lww.com/co-otolaryngology/Abstract/2000/06000/Flexible_versus_rigid_esophagoscopy__a_practical.18.aspx