מהי דיזנטריה?

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

דיזנטריה היא מונח רפואי שבא לתאר תסמינים שונים שמקורם לרוב בזיהום שפגע במערכת העיכול. לא מדובר על מחלה אחת אלא על מגוון רחב של מחלות שבאות לידי ביטוי פחות או יותר באותו אופן.

התסמינים השכיחים ביותר של דיזנטריה הם שלשולים חמורים מאוד שמלווים בדם וריר, חום גבוה וכאבי בטן עוויתיים. נהוג לחלק את כלל הגורמים למחלת הדיזנטריה לשתי קבוצות עיקריות: זיהום שמקורו בחדירה של חיידקים למערכת העיכול וזיהום שמקורו בחדירה של טפיל למערכת העיכול.

מה הם הגורמים לדיזנטריה?

דיזנטריה לרוב מתפרצת כמגיפה במקומות שבהם ישנם תנאים סניטריים ירודים ושבהם הצפיפות גבוהה מאוד. הפלישה של הפתוגנים השונים שמגיעים לאדם דרך מזון מזוהם או שתייה מזוהמת מתרחשת ברירית של המעי וגורמת לדלקת מקומית ולהרס של רקמת הרירית ורקמת התת רירית. כמו כן, יש לציין שדיזנטריה יכולה לעבור גם באמצעות מגע מיני כמו במקרה של דיזנטריה אמבית.

החיידקים שיכולים לגרום לדיזנטריה הם למשל Shigella spp, Campylobacter jejuni ו- Salmonella spp ואילו הטפילים שיכולים לגרום לדיזנטריה הם למשל Entamobea, Giardia lambia ו- Necator americanus. מדובר על פתוגנים מדבקים מאוד שיכולים לפגוע באופן חמור במיוחד בחולים שסובלים ממערכת חיסונית חלשה כמו למשל חולי איידס.

מה הם התסמינים של דיזנטריה?

התסמינים של דיזנטריה משתנים בהתאם למידת החומרה של הזיהום ובהתאם לסוג הפתוגן שגרם לזיהום. בין היתר מדובר על התסמינים הבאים:

  • התכווצויות של שרירי מערכת העיכול.
  • הקאות.
  • חום גבוה.
  • דם בצואה.
  • כאבים בפי הטבעת.
  • שלשול חמור שעלול להוביל אף להתייבשות ולמוות.
  • דלקת מסוג פריטוניטיס.
  • כיבים באזורים שונים במערכת העיכול ובעיקר בכבד.
  • המחלה יכולה לפגוע בחולים באופן חד פעמי אך גם יכולה להופיע בהתקפים כמו למשל במקרה של דיזנטריה אמבית.
  • חלק מהזיהומים עלולים לגרום אף לפרכוסים.

מה הם הסיבוכים של המחלה?

הסיבוך השכיח ביותר של דיזנטריה הוא כמובן ההתייבשות שעלולה להסתיים במוות של החולה ללא טיפול. עם זאת, ישנו מגוון רחב של סיבוכים נוספים שאופייניים בעיקר למקרים החמורים של דיזנטריה כרונית.

בין היתר מדובר על פגיעה בכליות שיכולה להגיע עד אי ספיקת כליות, אובדן התפקוד של המעיים, זיהום של הדם (מצב שנקרא ספסיס ונחשב למסוכן ביותר), הרחבה של המעי הגס (מצב זה נקרא מגה קולון), דימום חמור במעיים ועוד.

כיצד מאבחנים דיזנטריה?

האבחון של הדיזנטריה מתבצע על ידי בחינת התסמינים מהם סובל החולה אם כי בהתאם לצורך ניתן לבצע גם בדיקות צואה שמטרתן לזהות נוכחות של תאי דם לבנים וזיהוי של הפתוגן שגרם למחלה.

במקרים מסוימים ניתן לבצע גם בדיקות דם מסוימות לצורך אישוש האבחנה. יש לציין כי בדרך כלל אין די בתסמינים הקליניים בשביל להעיד על המקור למחלה. במקרים החמורים בהם ישנו צורך להגיש טיפול תרופתי ישנה חשיבות עליונה לאבחן את הזן של הפתוגן שגרם לזיהום וזאת כיוון שכל פתוגן דורש סוג שונה של טיפול.

כיצד מטפלים בדיזנטריה?

הטיפול בחולים משתנה בהתאם למידת החומרה של המחלה והתסמינים, בהתאם למשך המחלה ובהתאם לפתוגן הספציפי שגרם להתפרצות הדיזנטריה. כך למשל על מנת לטפל בזיהום של חיידק השיגלה ניתן לעשות שימוש בסוגים שונים של אנטיביוטיקה כמו למשל ציפרופלוקסצין או אזניל ולטיפול בדיזנטריה אמבית לרוב יש לעשות שימוש באנטיביוטיקה בשם מטרונידזול.

הטיפול החשוב ביותר בדיזנטריה הוא לאו דווקא טיפול שמיועד לטפל בפתוגן אלא טיפול שמיועד להקל על התסמינים כשבראש ובראשונה מדובר על החזר של הנוזלים והמלחים באופן פומי או בעירוי.

דילוג לתוכן