תסמונת המעי הקצר היא תסמונת שבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת של מערכת העיכול לספוג את רכיבי התזונה השונים באופן תקין בשל אורכה הקצר. ברוב המקרים האורך הקצר של מערכת העיכול הוא תוצאה של כריתת חלקים נרחבים מהמעי הדק בניתוח.
יש לציין כי לא תמיד ניתן לקבוע מה הוא האורך המינימאלי שממנו ניתן לקבוע כי החולה יסבול מתסמונת המעי הקצר, אך באופן כללי במידה והחולה נשאר עם פחות מעשרים וחמישה אחוז מהמעי הדק, רוב הסיכויים שהוא יסבול מהתסמונת.
מה הם הגורמים לתסמונת המעי הקצר?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לתסמונת המעי הקצר. בין היתר מדובר על הגורמים הבאים:
- תסביב – מצב שבו המעי הדק נכרך סביב עצמו באופן כזה שנפגעת זרימת הדם לאזור מסוים במעי.
- מחלת הירשפרונג – מחלה מולדת שבאה לידי ביטוי בחוסר עצבוב לחלק מסוים במעי הגס. הטיפול המקובל הוא כריתה של החלק הפגוע במעי.
- מום אנטומי מולד – אחד מהגורמים השכיחים לתסמונת המעי הקצר בילדים.
- דלקת נמקית של המעי – הגורם השכיח ביותר בפגים.
- סרטן – במקרים רבים הכריתה הייתה נחוצה להצלת חיי החולה שסבל מגידול ממאיר במעי.
- טראומה – פציעה טראומטית כתוצאה מדקירה, פצע ירי, תאונת דרכים ועוד.
מה הם התסמינים של תסמונת המעי הקצר?
התסמינים המרכזיים הם תת ספיגה ושלשול. תת ספיגה של חומרי הזנה מובילה בילדים לכשל בשגשוג ובכל מקרה החולים צריכים לקבל את חומרי ההזנה שלהם דרך הווריד. בעקבות זאת, עלולים להתרחש סיבוכים רבים שכוללים פגיעה בכבד, זיהומים תכופים, חסימות של כלי דם, היווצרות של קרישי דם מסוכנים ועוד.
הפגיעה ביכולת הספיגה של המעי יכולה להוביל למחלות שונות כמו למשל למחלת האנמיה וכן ברוב המוחלט של המקרים החולים סובלים מתת תזונה ומאובדן משקל שמתרחש באופן לא רצוני.
בעקבות החסרים בחומרי ההזנה השונים עלולות להופיע התכווצויות שרירים, העור של החולים עלול להיות יבש, עשויה להופיע קשקשת עורית ובנוסף עלולים להופיע כאבים בעצמות ועלולות להתקיים בעיות שונות בקרישת הדם.
כיצד מאבחנים את תסמונת המעי הקצר?
התסמונת מאובחנת בחולים שעברו כריתה נרחבת של המעי על ידי הארכת אורך המעי המתפקד ועל ידי זיהוי של בעיות הספיגה של חומרי ההזנה מהמזון. באדם הבריא אורכו של המעי הדק הוא שישה מטר באופן ממוצע. התסמונת לרוב מתרחשת בחולים שאורך המעי הנותר שלהם הוא שני מטרים בלבד.
כיצד מטפלים בתסמונת המעי הקצר?
הטיפול בחולים שסובלים מתסמונת המעי הקצר מורכב ביותר וכולל את האלמנטים הבאים:
- תמיכה תזונתית – החולים מקבלים את רכיבי המזון שלהם בעירוי ישירות לווריד. הזנה זו נקראת הזנה ורידית או הזנה פרהאנטרלית. עם זאת, בחלק מהחולים ניתן יהיה להתחיל בהזנה פומית כבר שבועות ספורים לאחר ניתוח הכריתה ולמעשה ככל שניתן יהיה להתחיל את ההזנה הפומית בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי להתאוששות של המעי הנותר גדול יותר.
- ניתוח לשיפור הספיגה – במקרים מסוימים ניתן לבצע ניתוח שבו מאריכים את המעי הדק על ידי מתיחה שלו והקטנת הקוטר שלו.
- שימוש בתרופות להפחתת החומציות בקיבה.
- שימוש בתרופות נגד שלשול ותרופות להאטת קצב מעבר המזון במעי.
- שימוש בלקטאז במטרה להפחית את חוסר הסבילות ללקטוז.
אדפטציה
בקרב חלק מהחולים בדגש על חולים צעירים עשויים להתרחש תהליכי הסתגלות במעי שיאפשרו לחולים במהלך הזמן להיגמל מההזנה הוורידית. תהליכי ההסתגלות כוללים האטה טבעית בקצב מעבר המזון במעי, התארכות והגדלה של הסיסים ברירית המעי הנותר, התרחבות של המעי הדק ועוד.
ראו גם:
איטמות הוושט – מום מולד בוושט
פיסטולה של פי הטבעת: מהי? וכיצד ניתן להתמודד עם פיסטולה בפי הטבעת?