התפשלות של המעי

המונח הרפואי התפשלות נגזר מפעולת ההפשלה המוכרת לכם ודאי מהביטוי "להפשיל שרוולים". הכוונה היא לקיפול של עצם חלול על עצמו. בדומה מאוד לאנטנה טלסקופית למשל שכאשר מקפלים אותה, ניתן להכניס כל מפרק למפרק הסמוך אליו, כך בדיוק יכול להיווצר מצב שבו המעי שלנו יתקפל וישתחל בתוך עצמו כשרוול. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל במעי העיוור (צקום) שבו לולאת מעי מתקפלת פנימה כלפי עצמה.

באופן עקרוני ההתפשלות יכולה להתרחש גם במעי הדק או במעי הגס, אך מקרים כאלו נחשבים לנדירים מאוד ורוב רובם של המקרים מתרחשים בצקום, כלומר בנקודת החיבור שבין המעי הגס למעי הדק.

התפשלות מעי היא מצב חירום רפואי המתרחש בעיקר בין גיל שלושה חודשים לשלוש שנים. כשני שליש מהמקרים מתרחשים בין גיל שלושה חודשים לגיל שנה ושיא ההיארעות היא סביב גיל שבעה חודשים. התפשלות מעי היא הגורם הנפוץ ביותר לחסימת מעי בגילאים האלו.

מה הם הגורמים להתפשלות מעי?

ברוב המוחלט של המקרים הגורמים להתפשלות המעי אינם ידועים (90%). בעשרה אחוז מהמקרים ניתן להצביע על גורם ברור אחד להתפשלות המעי כשבין היתר התפשלות המעי יכולה להיות תוצאה של סעיף על שם מקל, מחלת הנוך-שונליין, פוליפ במעי, גוף זר במעי, גידול או המנגיומה במעי. תופעה זו מתרחשת גם לא אחת בילדים שעברו חבלה בטנית או בילדים לאחר ניתוח בבטן.

יש לציין כי ישנם גם גורמים מסוימים שיש בהם כדי להגדיל את הסיכוי לסבול מהתפשלות המעי כמו למשל ציסטיק פיברוזיס, שלשול ומחלות נגיפיות של מערכת הנשימה העליונה. במקרים נדירים מאוד התפשלות המעי תתרחש במבוגרים. כשמבוגר סובל מהתופעה יש לחשוד כי ישנה מחלה בסיסית שגרמה להתפשלות כמו גידול למשל.

מה הם התסמינים של התפשלות מעי?

ברוב המוחלט של המקרים התופעה מתרחשת בילדים שהיו בריאים לחלוטין לפני כן. התסמינים הראשונים הם כאבי בטן המופיעים בפתאומיות וחוסר שקט משמעותי. כמו כן, בחלק ניכר מהמקרים החולה יקיא. כאבי הבטן מופיעים באופן התקפי ובין ההתקפים החולה נוטה ליפול לשינה עמוקה. ככל שהמצב מתקדם, כך החולה הופך ליותר ויותר תשוש ועייף ופחות ופחות מגיב לגירויים ולסביבה.

בחלק מהמקרים החולה יסבול מיציאות מימיות, אך אפשרי בהחלט שלא יהיו יציאות כלל. ייתכן מאוד כי ללא טיפול החולה יסבול מיציאות דמיות. בחמישית מהמקרים התמונה הקלינית תכלול יציאות דמיות, הקאות וכאבי בטן חמורים. אלא אם כן התרחש נמק בלולאת המעי ובעקבותיו התרחשה התנקבות של המעי, החולה לא יסבול מחום גבוה.

כיצד מאבחנים התפשלות מעי?

האבחנה של התפשלות המעי מתבססת במידה רבה מאוד על הכישורים האבחנתיים של הרופא וחשוב לציין כי מדובר על בעיה שכלל וכלל לא פשוט לאבחן. הסיבה לכך נעוצה בין היתר בגילם הצעיר של רוב החולים ובעובדה שמדובר על בעיה רפואית שלא באה לידי ביטוי בממצאים ברורים שניתן לזהות בבדיקה גופנית (לפחות לא בשלבים הראשוניים שלה).

התסמינים של הבעיה כוללים בין היתר שינה לא סדירה, אי שקט, צרחות מרובות ואירועי בכי וכל התסמינים הנ"ל יכולים לנבוע כתוצאה מגורמים אחרים ואף לאפיין תינוקות ופעוטות שאינם חולים כלל וכלל.

החשד לכך שמדובר על התפשלות של המעי צריך לעלות כאשר ההורים מדווחים על התקפים של אי שקט המתחלפים לסירוגין באירועים של עייפות כבדה ושינה. במידה ועולה החשד להתפשלות של המעי יש לשלוח את החולה לבדיקת אולטרסאונד של הבטן. בדיקה זו מאפשרת להדגים את המקטע הספציפי במעי שעבר התפשלות.

בדרך כלל צילום בטן לא מאפשר להדגים את ההתפשלות בשלבים הראשוניים שלה, אך בכל זאת ניתן להבחין בצילום בטן בסימנים מיוחדים שיש בהם כדי להעיד על ההתפשלות כמו למשל היעדר גזים באזור הצקום, הרחבה של לולאת המעי הדק ועוד. פעולה אבחנתית נוספת היא חוקן בריום ובדיקת דם תאפשר לאבחן זיהום דם, האופייני לשלבים המאוחרים של התפשלות מעי.

איך מטפלים בהתפשלות מעי?

כל עוד לא התרחשה התנקבות של המעי וכל עוד הבעיה לא מערבת אזורים אחרים מחוץ למעי, ניתן לנסות ולטפל באופן שמרני באמצעים רדיולוגיים, כלומר לנסות לבצע חוקן תחת שיקוף רנטגן. החוקן המבוצע תחת שיקוף מאפשר לזהות את החסימה מצד אחד ולפתוח אותה מצד שני באמצעות הפעלת לחץ על ידי נוזל או אוויר.

פעולה זו הינה בעלת 50-85 אחוזי הצלחה, שכן מידת ההצלחה של הפעולה משתנה בהתאם לאורך של המקטע המופשל, משך הזמן שעבר מאז תחילת ההתפשלות, דרגת הבצקתיות של המעי ועוד.

במידה ולאחר שבוצעו שלושה ניסיונות להשיב את המצב לקדמותו עדיין לא חלה הטבה במצבו של החולה, יש לשקול להשיב את המעי למצבו הטבעי באמצעות ניתוח. יש לציין כי בחלק מהמקרים לאחר הרדמת החולה המעי חוזר למצבו התקין. חשוב מאוד להבין כי ללא טיפול החולה עשוי ללכת לעולמו תוך מספר ימים ולכן ישנה חשיבות עליונה להגיש טיפול במהירות האפשרית מבלי להתמהמה.

דילוג לתוכן