מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory Bowel Disease, או בקצרה IBD) הן מנת חלקן של רבים באוכלוסייה. המחלות המרכזיות תחת הקטגוריה הזו, הלא הן קרוהן וקוליטיס כיבית, נובעות מדלקת המתפתחת במעי ומביאה למחלה כרונית בו, לפעמים עם מעורבות של איברים נוספים. גורמי סיכון שונים, דוגמת גנטיקה, עשויים להגדיל את הסבירות שאדם מסוים יסבול מהמחלה.
מחקר מעניין שנערך לאחרונה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, בשיתוף עם קופות החולים, מצביע על כמה נתונים מדאיגים. על פי המחקר, יש בישראל עלייה משמעותית של חולים במחלות המעיים הדלקתיות בשנים האחרונות.
הממצאים המדאיגים העולים מן המחקר
המחקר המדובר הצביע על כמה תובנות שמראות את השכיחות הגבוהה באופן יחסי של מחלות מעי דלקתיות בישראל, ועל כך שישראל נמצאת באחד מבין שלושת המקומות הלא מחמיאים של שכיחות המחלות בעולם. ראשית, המחקר הראה שבפרק זמן של 13 שנה בלבד, בין 2005 ל-2018, מספר החולים במחלות המעי הדלקתיות הגדיל את עצמו פי 2: מ-18,521 חולים ב-2005, עד ל-46,002 חולים ב-2018. אם חשבתם שמדובר במחלות התוקפות את האוכלוסייה המבוגרת בלבד, חשבו שנית: המחקר הראה שבשנים האחרונות מספר הפעוטות (עד גיל חמש) שאובחנו כסובלות ממחלות קרוהן או קוליטיס כיבית הכיפל עצמו.
בסך הכול, המחקר הראה שכחצי אחוז מהאוכלוסייה בישראל סובלת ממחלת מעי דלקתי, כלומר, 512 חולים לכל 100,000 נפשות. רוב החולים (53.7%, 24,710 איש) סובלים ממחלת הקרוהן, בעוד ש-45.3% (20,839 איש) מקוליטיס כיבית. 453 אנשים (0.98%) חולים במחלות מעי דלקתיות כלליות.
הנתונים הראו ש-1,797 ילדים עד גיל 18 סובלים ממחות מעי דלקתיות, כאשר אצל הצעירים יותר בנים סובלים ממחלת הקרוהן בהשוואה לבנות המין היפה. נתונים אלה מיישרים קו עם האוכלוסייה הכללית בישראל, אם כי הפערים לא משמעותיים יותר מדי: 23,057 בנים סובלים מאחת ממחלות המעי הדלקתיות, בעוד שבקרב נשים המספר עומד על 22,945 חולות.
ומה עולה מהמחקר באשר לאופן הטיפול במחלות מעי דלקתיות?
המחקר התייחס גם לטיפולים הנפוצים למחלות המעי הדלקתיות. הוא הראה שבעוד המגמה בעולם היא לעבור יותר ויותר להתבסס על תרופות ביולוגיות כצורך התמודדות עיקרית (אין הרי אפשרות לרפא לחלוטין מחלות מעי דלקתיות מעצם היותן כרוניות), בישראל השימוש בתרופות סטרואידיות עדיין גבוה באופן יחסי – במיוחד ביישובי הפריפריה. תרופות אלה כידוע כרוכות בתופעות לוואי ובסיכונים שונים, ולכן אפשר לראות את השימוש בהן כשלילי.
בהקשר הזה יש כמה נתונים מעודדים. ראשית, שבפרק זמן של חמש שנים בהמלך המחקר נצפתה ירידה בכמות השימוש בסטרואידים בקרב חולים במחלת הקרוהן, כשאת מקום הסטרואידים תפסו תרופות ביולוגיות. בנוסף, למרות שהפערים בין הפריפריה למרכז עדיין קיימים, הם הצטצמו מעט במהלך השנים.
כיצד ניתן להסביר את העליה בשיעור הסובלים ממחלות מעיים בישראל?
יש לציין שבעולם המערבי, אנחנו עדים בשנים האחרונות לירידה בשכיחותן של מחלות המעיים הדלקתיות. בישראל, לעומת זאת, המגמה כאמור היא מגמת עלייה. על פי מומחים, את המגמה ההפוכה הזו ניתן להסביר באמצעות כמה גורמים. הגנטיקה משחקת כאמור תפקיד מרכזי במחלה, כאשר נראה שלאוכלוסייה היהודית יש נטייה גנטית גבוהה באופן יחסי לסבול מהמחלה. חשוב להדגיש בהקשר הזה שעל פי הנתונים, יהודים שמוצאם אשכנזי ושמעמדם הסוציו-אקונומי בינוני עד גבוה נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד לסבול מאחת ממחלות המעי הדלקתיות. השכיחות אצלם עומדת על 1 מבין 100 נפשות. למידע נוסף בנושא, לחצו: האם מחלת קרוהן שכיחה יותר באנשים מגזע מסוים? מחקר בדק.
חלק מרכזי בהסבר קשור לאורח החיים המערבי, אותו כידוע אנחנו מאמצים בישראל כבר תקופה ארוכה. ישנה עלייה ברמת החיים ובאיכות החיים בישראל, כמו גם במעמד הסוציואקונומי – וגרמים אשר מחקרים הוכיחו בעבר כמגדילים את הסיכון לפתח מחלת מעי דלקתית. בנוסף לכך ישראל אינה חפה מהרעות החולות של אורח החיים המערבי המתועש, לרבות צריכת מזון מהיר שאינו בריא עבור מערכת העיכול שלנו, חשיפה לזיהום אוויר גבוה במיוחד או לכימיקלים וכן הלאה.
לקריאה נוספת:
Inflammatory Bowl Disease – World Gastroenterology Organisation Global Guidelines