תרופות (טיפול)

תרופות (טיפול)עצירות היא בעיה רפואית – או יותר נכון לומר תסמין – שמחייבת בהרבה מאד מקרים התערבות טיפולית. יש אמנם מקרים בהם העצירות תחלוף מעצמה, אבל עבור האדם הסובל מעצירות לבנות על כך עלולה להיות טעות.

הוא צריך לעבור אבחון כדי לגלות את סוג העצירות, מימדיה או אפילו הגורמים לה. לאחר מכן יש לחשוב על פתרונות טיפולים שונים, ביניהם תרופות מקבלות מקום מרכזי.

נקודת המוצא: תרופות אינן ניתנות כקו ראשון

עוד לפני שמתייחסים לתרופות ספציפיות לטיפול בעצירות, חשוב להזהיר שהנטייה כיום בקרב הגורמים הרפואיים היא להתבסס עליהן כמה שפחות. הסיבה היא שחלק משמעותי מהתרופות המיועדות לעצירות כוללות תופעות לוואי לא נעימות וגם סיכונים שונים עבור הגוף.

אז מה כן נהוג לעשות כקו ראשון? הטיפול בעיקרי בעצירות מבוסס על שינוי של כל מה שדורש שינוי באורח החיים של האדם. זה מתחיל עם התזונה שלו, כשהאדם הסובל מעצירות יצטרך לאכול יותר מאכלים עם סיבים תזונתיים ולהמעיט במאכלים עמוסי שומנים מן החי, פחמימות וסוכרים. חשוב להקפיד על שתייה מאסיבית של מים ועל פעילות גופנית, ולא רק בגלל העצירות.

התרופות המיועדות להתמודד עם עצירות

יחד עם הנאמר מעלה, במצבים רבים כן מוחלט על תרופות הניתנות במקביל להמלצות על שינוי אורח החיים, או אפילו באופן בלעדי. חלק מהתרופות מיועדות למקרים המורכבים יחסית של העצירות, ויכולות לשמש במקרים בהם השינוי באורח החיים, אם התבצע, לא הביא לתוצאות תוך פרק זמן ראוי.

בין התרופות לטיפול בעצירות אנחנו מבחינים על פי האופן בו הן פועלות על הגוף ואמורות להביא להקטנת תסמיני העצירות. התרופות הראשונות בסקירה מביאות להגברת נפח הצואה, תוך שהן הופכות אותה לרכה יותר. הדבר מקל על התנועתיות של הצואה במעי והופך את ההוצאה שלה מהגוף לפשוטה יותר. בין התרופות האלה ניתן למצוא שמות כמו סובין, פסיליום או בנפייבר, כשחשוב מאד לצרוך מים בכמות גבוהה במקביל לנטילה שלהן.

הסוג השני של תרופות ותכשירים – ביניהם שמן פארפין או נורמלקס – מטפל בעצירות בדרך שונה. כאן מטרת העל של התרופות היא לרכך את הצואה, כלומר, להביא לכך שמים יוכלו לחלחל אליה. כתוצאה מריכוך הצואה והגדלת הנפח שלה מתגברות התכווצויות של המעי, ומכאן שסילוק הפסולת המיותרת מהגוף הופך לפשוט יותר.

תרופות אוסמוטיות הן דרך הטיפול המרכזית השלישית בעצירות. תרופות מהסוג הזה שויות בדרך מחומרים בעלי ספיגה נמוכה – מלחים או סוכרים – שאמורים להביא למתיחה של דפנות המעי, מתיחה שמעוררת את ההתכווצות החיונית להוצאה מהירה ופשוטה יחסית של הצואה מהגוף. תופעות הלוואי של התרופה הזו לא תמיד נעימות, והיא גם אינה מומלצת לאנשים הסובלים מאי ספיקת לב או לחלופין לחולי כליות.

תרופות סטימולנטיות מנסות להתמודד עם העצירות בצורה אחרת, שבאה לתת מענה לאחת הסיבות המרכזיות לעצירות – תנועתיות נמוכה של המעיים. התרופות האלה מכילות חומרים המביאים לגירוי ישיר של דפנות המעיים, בעקבותיו עולה התנועתיות שלהן. גם כאן השימוש בתרופות צריך להיות לפרק זמן קצר יחסית, מכיוון ששימוש תדיר עלול להביא לפגיעות במעי הגס וכן לסכנת התמכרות אליהן.

טיפולים במערכת העיכול מבוססים פעמים רבות על חוקן. למרות שלא מדובר בתרופה במלוא מובן המילה, הוא נכנס לסקירה הנוכחית שלו עקב השימוש התדיר שנעשה בו עבור אנשים הסובלים מעצירות. החוקן מאפשר להחדיר נוזלים למעי הגס או לרקטום, מה שיביא לשלשולים. היתרון הגדול של חוקן הוא שלמרות חוסר הנעימות של השימוש בו, לאחריו המצב חוזר להיות כשורה במהרה וגם מרגישים לעיתים תחושות מציפות של הקלה.
URL=/">

דילוג לתוכן