תפקוד שרירי רצפת האגן

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

תפקוד שרירי רצפת האגןרצפת האגן היא הבסיס עליו "יושבים" האלמנטים השונים שמרכיבים את פעילות מערכת העיכול ומערכות אחרות. ב"קומה" הראשונה תמצאו את איברים דוגמת שלפוחית השתן, הרקום או הרחם אצל נשים. בקומה מעל יהיו האיברים של חלל הבטן. כדי שרצפת האגן תוכל לעשות את עבודתה נאמנה היא מורכבת מרקמות חיבור, מעצבים, מכלי דם וכמובן שגם משרירים.

הבעיה מתחילה כאשר שרירי רצפת האגן נחלשים, כתוצאה מסיבות שונות. היחלשות זו מגדילה בצורה ניכרת את הסיכוים שנסבול מעצירות.

מדוע רצפת האגן עלולה להביא לעצירות?

לרצפת האגן כאמור יש תפקיד חשוב מאד בתפעול המערכות השונות של אזור הבטן והעיכול. הבעיה האפשרית הראשונה היא היחלשות של שרירי רצפת האגן. במצב התקין, השרירים האלה אמורים להביא לפתיחה ולסגירה תקינות של השלפוחית ושל פי הטבעת. התיאום עם שרירי הבטן יביא לכך שהסוגרים והשרירים "יירגעו", כך שמעבר הצואה יהיה פשוט יחסית.

הבעיה היא שבתחום הזה ליקויים הם בהחלט בגדר אפשרות. התיאום של השרירים עלול להיפגע כתוצאה מההיחלשות, שהיא כשלעצמה בעיה לא פשוטה. התוצאה היא שהצואה עלולה להיתקע בגוף במהלך המעבר שלה. עיוות והיחלשות של השרירים פוגעים ביכולת שלהם להעביר את הצואה בצורה פשוטה ובעיקר נטולת כאבים.

כאן בדיוק אנשים רבים פועלים על פי המחשבה לפיה מה שלא הולך בכוח, יילך עם יותר כוח. הם מפעילים מאמצים פיזיים תדירים, שלעיתים כרוכים בכאבים, במחשבה שבסוף הדרך זה יביא לעשיית צרכים שתפתור את הבעיה. הגישה הזו לא בהכרח מדויקת, מכיוון שהפעלת הלחץ הזה עלולה להחמיר את מימדי הבעיה.

הפעלת המאמץ מביא להידוק יתר של השרירים, וכתוצאה מכך עלולה להיווצר היחלשות נוספת של רצפת האגן. מכאן שאמנם ניצחנו בקרב (עשיית הצרכים), אבל אנחנו עלולים להפסיד במלחמה החשובה יותר (הגדלת דרגת החומרה של העצירות).

האוכלוסיות הפגיעות לבעיה

במידה מסוימת השרירים של רצפת האגן עלולים להיחלש אצל כל אחד, אם כי ברור שיש מספר אוכלוסיות שנוטות לסבול מהבעיה בעצימות גדולה יותר. ראשונות בסקירה תהיינה הנשים, אשר אצלן מתרחש תהליך כמעט טבעי של היחלשות רצפת האגן כתוצאה מההריון וגם הלידה.

המאמצים שמפעילות המערכות השונות של גוף האישה במהלך הלידה הם אדירים, ובכוחם עלולים להביא להיחלשות של השרירים או לנזקים הנגרמים לרקמות החיבור. זו אחת הסיבות לכך שעצירות נפוצה מאד אצל נשים בתקופת ההריון ולאחר הלידה, יחד עם סיבות דוגמת עליית רמת הפרוגסטרון, הגדלת הרחם ועוד.

הסבירות לסבול מעצירות גדלה עם השנים, כך שהבעיה נפוצה מאד אצל אנשים מבוגרים: בגילאי 70 בערך יותר ממחצית האנשים סובלים מעצירות בדרגת חומרה זו או אחרת. גם כאן אחד האשמים העיקריים לבעיה הם שרירי רצפת האגן, שמאבדים מהחוזק שלהם עם השנים בעקבות המאמץ המתמשך שהם עומדים בו.

אז מה עושים?

ראינו כי הפתרון לעצירות לא צריך להיות הפעלת יותר כוח, שעלולה להחמיר את המצב. הפתרונות צריכים להיות נקודתיים ומותאמים לשתי הבעיות האלה. כמובן שדרגת החומרה היא שמשחקת תפקיד מרכזי. אם יש בעיה משמעותית בשרירי רצפת האגן יכול להיות שתסמיני העצירות ימשיכו כל עוד שהמצב יישמר, כשלא פעם הפתרון המתבקש הוא כירורגי במהותו.

במקרים פשוטים מעט יותר צריך לפעול על מנת להקטין את מימדי ואת דרגת החומרה של העצירות. בהרבה מקרים השינוי מתחיל באורח החיים, עם פעילות גופנית שמיועדת לחזק את שרירי רצפת האגן – פעילות שגם כך מומלצץ מאד עבור הסובלים מעצירות. יש מספר תרופות שאפשר לשקול בחיוב, אם כי ברמת ההגדרה תרופות לטיפול בעצירות יהיו בדרך כלל קצרות טווח עקב תופעות הלוואי או ההשפעה השלילית של התרופות על הגוף. חשוב לעדכן את הגורם הרפואי על שני המצבים, מכיוון שישנן תרופות לכאבי אגן לדוגמא שעלולות להביא כשלעצמן לעצירות.
URL=/">

דילוג לתוכן