עצירות – סוגים

עצירות סוגיםאת ההגדרה הבסיסית של עצירות רובנו מכירים פחות או יותר: תסמין (ולא מחלה) של מערכת העיכול שמביא לקושי בסילוק פסולת צואתית מהמעיים אל מחוץ לגוף. רבים מאיתנו חווים את הבעיה הזו על בשרינו, כשההערכה היא שאחד מבין כחמישה אנשים בעולם סובל מעצירות.

מה שרבים לא מודעים אליו הוא שעצירות אינה דבר חד משמעי. יש כאן סוגים שונים של עצירויות, הנבדלים ביניהם בגורם המביא לעצירות, במשך הזמן ממנו סובלים מהבעיה ועוד. במאמר הנוכחי נציג לכם מידע שיהפוך את התמונה לפשוטה יותר.

האבחנה הראשונה: הגורם לעצירות

עצירות עלולה למרבה הצער להיגרם עקב לא מעט סיבות, שמשפיעות גם על ההגדרה של העצירות. הקטגוריה הראשונה היא עצירות תפקודית, שנגרמת עקב בעיות ותפקוד לקוי של המעי הגס עצמו או המערכות הקשורות אליו בצורה ישירה. לעצירות תפקודית ברמה המעשית עשויים להיות מספר גורמים, לרבות היחלשות שרירי האגן, האטה בקצב הפעילות של המעי הגס, היצרות של המעי הגס, חוסר באספקת דם למעיים, סדקים בפי הטבעות ועוד.

עצירות משנית, הסוג השני, היא תוצאה של גורם שאינו קשור למעי הגס – לפחות לא בצורה ישירה. כאן ניתן למצוא עצירות הנגרמת עקב תזונה שאינה נכונה: למשל תזונה שלא כוללת מספיק סיבים תזונתיים, או לחלופין כוללת כמות גדולה מדי של שומן מן החי, פחמימות וסוכרים. שתייה בכמות מועטה מדי עלולה להביא לעצירות, לצד אורח חיים פאסיבי מבחינת הפעילות הגופנית.

מחלות שונות שפוגעות בתפקוד מערכת העיכול (מחלות נוירולוגיות, אנדוקריניות, תסמונת המעי הרגיז ועוד) יביאו להגדרה של עצירות תפקודית, וכך גם תרופות מסוימות: תרופות לפרקינסון, תרופות ליתר לחץ דם, תרופות כימותרפיות, תרופות פסיכיאטריות ועוד. את התרופה משלימים מצבים נפשיים, לדוגמא דיכאון או לחצים.

בעצירות חסימתית, המצב הבא, המעי הגס מתפקד בצורה תקינה והמזון עובר במערכת העיכול כנדרש, אבל חסימה כלשהי מקשה על ההוצאה של הפסולת מן הגוף. עצירות שכזו עלולה להיגרם עקב כשלים אנטומיים או מכניים, בעיות תפקודתיות ברצפת האגן, גידולים (ממאירים או שפירים) ועוד.

לבסוף מגיעים לעצירות התנהגותית, בה אדם נמנע מללכת לשירותים למרות שמבחינה בריאותית אין לו בהכרח מניעה לעשות זאת. ילדים החוששים מהסביבה המנוכרת של גן הילדים או בית הספר, אנשים שלא עושים צרכים במקומות ציבוריים משיקולי היגיינה, נשים בהריון (בעיקר טיפולי פוריות) שחוששות שהיציאות יביאו לפגיעה בעובר שלהן – כל אלה מביאים לעצירות המוגדרת כהתנהגותית.

האבחנה השנייה: פרק הזמן בו סובלים מהבעיה

עצירות ניתן לחלק גם על פי התקופה בה הבעיה מופיעה אצל האדם, בלי קשר (לפחות לא קשר ישיר) לגורמים הספציפיים שלה. עצירות מתמשכת היא עצירות שהאדם סובל ממנה לפרק זמן ארוך, לפעמים עד לרמה של עצירות כרונית.

הסכנה העיקרית כאן היא שמעבר לחוסר הנוחות הכרוך גם כך בעצירות, פרק הזמן הממושך של הבעיה יביא לסיבוכים אחרים: יצירת תוצרי פירוק שלא רצויים לגוף, התפתחות אבני צואה, טחורים, דלקות ואפילו סוגי סרטן שונים. עם עצירות אין פתרונות קסם, כאשר אנשים הסובלים מעצירות ממושכת חייבים להקפיד על אחת כמה וכמה על אורח חיים בריא. זאת על רקע העובדה שאין כיום תרופות לעצירות שניתן להשתמש בהן בבטחה לפרק זמן ארוך.

הסוג האחר הוא עצירות פתאומית. במצב הזה העצירות תתפתח בגוף תוך פרק זמן קצר יחסית, ולכן תהיה לרוב קצרת טווח באופן יחסי. יש מצבים בהם העצירות תחלוף מעצמה, אבל מצבים רבים אחרים בהם חייבים לאבחן אותה ולטפל בה. לא רק למען הנוחות, אלא גם כדי למנוע פגיעה בגוף שעלולה להתרחש גם במצבים אלה.
URL=/">

דילוג לתוכן