עצירות חסימתית

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

עצירות חסימתיתעצירות היא מצב לא נעים שמאפיין כמעט חמישית מהאוכלוסיה. יש אנשים אשר עבורם התמונה מורכבת שבעתיים, כאשר הם סובלים מעצירות כרונית המקשה על החיים שלהם וכוללת בתוכה סיכונים בריאותיים שונים. לעצירות הזו יכולות להיות סיבות שונות, הקשורות הן לתפקוד של המעי הגס, הן לבעיות אחרות בגוף והן לגורמים אחרים.

אחת הבעיות הנפוצות מכניסה אותנו לשדה המשחק הממש לא פשוט של עצירות חסימתית, הידועה גם בתור "תסמונת חסימת הצאייה".

מהי עצירות חסימתית?

בעצירות חסימתית התפקוד של המעי הגס ייעשה באופן תקין, וכך גם לגבי מעבר המזון במערכת העיכול. עם זאת במצבים אלה יהיה קושי מהותי בהליך הפינוי של הצואה מן הרקטום החוצה. עצירות זו מאופיינת בתסמינים לא נעימים עבור הגוף, כאשר האדם הסובל מכך ירגיש לחץ מאסיבי במהלך היציאות שלו, יחוש שההתרוקנות אינה מלאה וכן כאבים או נפיחויות. כל אלה מקשים מאד על האדם להתנהל, ומחייבים פתרון מהיר עקב העובדה שבהיעדרו המצב עלול להחמיר עוד יותר.

יש לעצירות חסימתית מגוון רחב של גורמים פוטנציאליים, כאשר לא תמיד תהיה ידועה הסיבה הספציפית המביאה לבעיה. בהרבה מאד מקרים מקור הבעיה הוא אנטומי ומכני, למשל מצבים דוגמת אנטרוצלה או רקטוצלה. לעיתים העצירות התפקודית נגרמת עקב בעיות תפקודיות של רצפת האגן והסוגרים במהלך יציאות, שמביאות בין היתר לחוסר הרפיה שלהם (אניזמוס).

גם גידולים, שפירים או ממאירים, עלולים להביא לאותה עצירות. הגידולים מתיישבים להם באזורים במערכת העיכול, יוצרים לחץ ומקשים על הצואה לצאת מהגוף. זה עוד כמובן בלי להתייחס לסיכונים המובנים מאליהם של הגידולים הממאירים, שבלי אבחון מוקדם וטיפול מהיר מהווים סכנת חיים של ממש.

אבחון וטיפול בבעיה

כמו בסוגים אחרים של עצירות, גם במקרה של עצירות חסימתית אחת המפתחות העיקריים לפתרון הבעיה הוא אבחון מדויק ומוקדם שלה. השיטות הבסיסיות של אבחון עצירות יכולות לספק תשובה ראשונית לבעיה, כאשר את האישור הסופי לגבי העצירות החסימתית נהוג לעשות באמצעות בדיקה המכונה "מנומטריה אנורקטלית".

המטרה של בדיקה זו היא למדוד את הלחץ והאופן בו השרירים מתפקדים בפי הטבעת ובחלחולת, ובכך ללמוד על האופן בו רצפת האגן מתפקדת במהלך היציאות. בדיקות אחרות הן אולטרה סאונד של הפרינאום, דפקוגרפיה, בדיקה גופנית רקטלית וכמובן שגם תשאול של האדם במטרה ללמוד על התסמינים המופיעים אצלו.

בדרך כלל הטיפול בעצירות יתבסס על שינוי התנהגותי אצל האדם הסובל מהבעיה, שמטרתו לשפר את כל מה שדורש שיפור באורח החיים שלו: להרבות בשתייה, לצרוך יותר מזון העשיר בסיבים תזונתיים ולהקפיד בפעילות גופנית בתדירות ראויה. הדברים האלה עשויים להקל על התמונה במקרה של עצירות חסימתית, אבל עקב מורכבות הבעיה הם לא יספיקו לרוב.

יש כאן צורך לרדת לשורש העניין ולפתור את הבעיה החסימתית – מה שמסביר מדוע טיפולים ניתוחים הם שעשויים להיכנס כאן לתמונה. לצד זה יש מקום לטיפולים התנהגותיים או תרופתיים להשלמת התמונה, כאשר ברוב המקרים מוחלט על שילוב של מספר טיפולים במקביל במטרה לשפר את היעילות שלהם.

עם העצירות מומלץ לא לקחת סיכונים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במצב כרוני. מצבים אלה לא אמורים להיפטר לבד, אלא רק אמורים להחמיר עם הזמן. כאשר חושדים שיש עצירות, או כשסובלים מכך פעמים רבות ללא פתרון, יש לגשת במהרה לרופא לצרכי אבחון. את הטיפול מתאימים בדרך כלל לחומרת הבעיה וגם למאפיינים הספציפיים של האדם הסובל ממנה, כך שלמשל טיפול במקרה של נשים בהריון יהיה שונה ביחס לאנשים מבוגרים.
URL=/">

דילוג לתוכן