אנחנו מוקפים באינספור מחלות פוטנציאליות, שמשפיעות בעת התקיפה של הגוף על הבריאות שלנו וגם על מערכות ואיברי הגוף השונים.
לכל מחלה יש תסמינים משלה, כאשר במאמר הנוכחי נציג בפניכם את אחד התסמינים הבעייתיים ביותר שיש – עצירות (כיום מתייחסים אליה כאל סימפטמום ולא כאל מחלה נפרדת). אז מהן המחלות המרכזיות שעלולות להביא לעצירות? ואיך ניתן להתמודד עם המצב?
שורה ארוכה של מחלות
הרבה מאד מחלות עלולות לגרום לעצירות, בצורה זו או אחרת. את הסקירה אנחנו מתחילים עם מחלות מעי דלקתיות וכרוניות, המרכזיות שבהן הן מחלות קרוהן וקוליטיס, נחשבות לאחד ה"חשודים המיידיים" במקרה של עצירות. מחלות אלה מביאות קודם כל לשיבוש מאסיבי של פעילות מערכת העיכול, כולל המעיים.
התוצאה היא חוסר סדירות שעלולה להביא לעצירות, לשלשולים או לעצירות ולשלשולים לסירוגין. במקרים אחרים הדלקת תביא לכאבים או לחשש מכאבים בעת עשיית הצרכים, מה שמפחית עוד יותר את הביקורים שלנו בשירותים. מעבר למעיים גם הכבד עלול להביא למחלות שונות שאחד התסמינים שלהן הוא עצירות, גם מכיוון שמחלות כבד כשלעצמן נובעות לא פעם מדלקות במעי.
מצב אחר הוא יתר לחץ דם, שהוא כמובן לא מומלץ ואף מסוכן עקב אלף ואחת סיבות. יתר לחץ דם עלול להביא לשיבוש באופן הפעילות של כלי הדם לאחר פרק זמן מסוים שסובלים ממנו. כתוצאה מלחץ דם עלולה להיפגע אספקת הדם לשורה ארוכה של איברים ומערכות בגוף, כולל כמובן המעי. המשמעות היא שאופן הפעילות של המעיים ושל מערכת העיכול יהיה איטי הרבה יותר ביחס למצב התקין. כתוצאה מכך יהיה קשה יותר להוציא את הפסולת הצואתית מהגוף, מה שעונה להגדרה של עצירות.
ההשפעה של אורח החיים
לפעמים מחלות שאנחנו סובלים מהן מביאות לעצירות בצורה בלתי ישירה, מה שכמובן לא מסייע לסובלים מכך. ההשפעה הראשונה האפשרית היא של התרופות שאנחנו לוקחים כדי להילחם במחלות שונות. לא משנה עד כמה התרופות תהיינה יעילות בהתמודדות עם המצב שהן מיועדות להילחם בו, ייתכן שעצירות תהיה תופעת לוואי של הטיפול.
בין התרופות שמגדילות את הסבירות לעצירות תמצאו כאלה המיועדות לבעיות שכיחות מאד, דוגמת תרופות נוגדות כאב ממשפחת האופיואידים, תרופות נוגשות בחילות והקאות הנמנות על משפחת הסטרנים, תרופות לפרקינסון, תרופות נגד יתר לחץ דם, תרופות הרגעה, תרופות פסיכיאטריות וגם תרופות כימותרפיות.
ההשפעה האחרת נוגעת לאופן בו אנחנו מתנהלים כשאנחנו חולים. בדרך כלל המחלקה תביא שנעביר שעות שלמות או אפילו ימים שלמים מרותקים למיטה, כשהתוצאה היא חוסר פעילות גופנית שכידוע מגדילה את הסיכויים לעצירות. כמו כן הרגלי התזונה שלנו משתנים בעת מחלה, עם צריכה לא מאוזנת של מאכלים, הימנעות ממאכלים שנחשבים לבריאים לסובלים מסוכרת (לחם מלא או פירות לדוגמא) ועוד.
כך מטפלים בבעיה
רבות מהבעיות שהזכרנו כאן משפיעות לרעה על הגוף שלנו וכוללות סיכונים שאנחנו חייבים לקחת בחשבון בלי קשר לשאלת העצירות. לכן, ברור מדוע טיפול בעצירות הנגרמת כתוצאה ממחלה מתחיל קודם כל מטיפול במחלה עצמה. יש לטפל בה על פי הנחיות הגורם הרפואי ובהתאם לדרגת החומרה של המחלה, לתסמינים שלה ולמצב הרפואי של האדם הסובל ממנה. בהרבה מקרים טיפול בבעיה הראשונית יאפשר טיפול פשוט יותר בעצירות.
הטיפול המקובל כקו ראשון בעצירות כיום הוא שינוי אורח החיים, עם הוספת סיבים תזונתיים לתפריט, שתיית מים מוגברת וכיוצא בזה. ניתן לבצע את השינוי הזה במקביל להתמודדות עם המחלה. במקרה שיש לקחת תרופות, צריך לוודא שאין כאן התנגשות עם התרופות שלוקחים לטיפול במחלה האחרת בגוף.
URL=/">