ניתוח כריתה של המעי הגס

ניתוח כריתה של המעי הגס הוא ניתוח שמטרתו להסיר גידול סרטני מהמעי הגס, כשבמקרים מסוימים מדובר בגידול ראשוני שהתפתח במעי הגס, אך לא אחת מדובר בסרטן גרורתי שהחל להתפתח באיבר אחר ועשה את דרכו למעי הגס. הניתוח יכול לכלול הסרה מלאה של המעי הגס, אך במקרים מסוימים ניתן יהיה להסתפק בהסרה חלקית בלבד.

בנוסף להסרה של גידול במעי הגס, ניתוח זה מיועד לטיפול בבעיות נוספות. כך לדוגמה לא אחת יש להסיר מקטע מסוים מהמעי הגס על רקע הפרעה חמורה באספקת הדם לאזור שהובילה לנמק, חסימת מעיים שלא ניתן לפתור, אלא באמצעות הסרה של המקטע שבו התרחשה החסימה, דלקת חמורה שהובילה לנזק בלתי הפיך במעי הגס ועוד.

כיצד מבוצע ניתוח כריתה של המעי הגס?

הן ניתוח כריתה חלקית והן ניתוח כריתה מלאה של המעי הגס מבוצע תחת הרדמה מלאה. בגדול, ניתן לבצע את הניתוח בשתי גישות בדומה רוב הניתוחים המודרניים: הגישה הפתוחה שמחייבת לבצע חתך אורכי בבטן המנותח והגישה הלפרוסקופית שבה מוחדרים כלי הניתוח דרך חתכים בודדים וקטנים בדופן הבטן.

בגישה הפתוחה המנתח מבצע חתך באורך של כעשרים וחמישה ס"מ במרכז הבטן של המנותח ולאחר מכן אופן הפעולה דומה בין שתי השיטות: המנתח מפריד את המעי הגס לכל אורכו מדופן הבטן ומנתק את כלי הדם המזרימים אליו דם. את החלק שמוסר במהלך הניתוח יש לשלוח לבדיקת מעבדה, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטות בנוגע להמשך הטיפול.

לאחר הסרת המקטע הפתולוגי, ניתן יהיה לבצע השקה בין החלק העליון של הרקטום לבין החלק הסופי של המעי הדק, אלא אם כן יוחלט על ביצוע סטומה. הסטומה היא יציאה מלאכותית של מערכת העיכול דרך דופן הבטן. הסטומה מיועדת לאפשר למערכת העיכול להחלים לפני ביצוע ההשקה אם כי במקרים מסוימים הסטומה לא זמנית כי אם קבועה. במקרים האלו לרוב מדובר בהסרה של המעי הגס ו/או החלחולת בשילוב עם הסרה של פי הטבעת.

איזו גישה עדיפה בניתוח כריתה של המעי הגס?

הגישה הלפרוסקופית טומנת בחובה יתרונות רבים בהשוואה לגישה הפתוחה: ניתוח המבוצע בגישה הלפרוסקופית ישאיר פחות צלקות בגופו של המנותח, כרוך בשיעור סיבוכים נמוך יותר ובמשך התאוששות קצר יותר. עם זאת, הניתוח הלפרוסקופי לא מתאים עבור כל המטופלים.

כך לדוגמה חולים הסובלים מהשמנת יתר, בדגש על השמנת יתר חולנית, בדרך כלל לא נמצאים כמועמדים מתאימים לניתוח לפרוסקופי במעי הגס והדבר נכון גם בנוגע לחולים שסבלו בעבר מהידבקויות באזור האגן על רקע זיהום, ניתוח קודם או פתולוגיות שונות באזור.

כמו כן, לא אחת במהלך הניתוח שמבוצע בגישה לפרוסקופית מתקבלת ההחלטה לעבור לניתוח בגישה הפתוחה. מצב זה מתרחש אם למשל במהלך הניתוח מתפתח דימום מסיבי או אם מתברר תוך כדי הניתוח שלא ניתן לקבל גישה למעי הגס באמצעים הלפרוסקופיים בלבד. בכל מקרה משך הניתוח נע בין שעתיים לשלוש לכל היותר.

מה הם הסיבוכים הפוטנציאליים של ניתוח כריתה של המעי הגס?

הסיבוכים הכירורגיים של ניתוח כריתה של המעי הגס כוללים בין היתר זיהום, פגיעה באיברים סמוכים כמו לדוגמה המעי הדק או שלפוחית השתן, דימום מסיבי ובגברים תיתכן אף פגיעה בתפקוד המיני. ניתוחים המבוצעים במעי הגס עשויים להשפיע גם על מערכות מרוחקות יחסית כמו לדוגמה מערכת הנשימה.

כך לדוגמה ישנו סיכוי לתמט של הריאה, סחיפה של קרישי דם לריאות ואפילו דלקת ריאות. סיבוכים חמורים במיוחד הם סיבוכים הקשורים לנקודות החיבור של קצוות המעי שנותרו לאחר הכריתה של המקטע הפתולוגי. כך לדוגמה תוכן המעי עלול לדלוף לחלל הבטן ולגרום לזיהום חמור ומסכן חיים.

החיים אחרי הניתוח

בדרך כלל המנותחים יכולים לחזור לשגרת חייהם תוך שלשוה שבועות מהניתוח. עם זאת, לרוב יומלץ להם להישאר במסגרת של חופשת מחלה עד חודש וחצי לאחר הניתוח. במהלך שמונת השבועות הראשונים לאחר ניתוח מומלץ ביותר להימנע מכל פעילות פיזית מאומצת ואף להימנע מקיום יחסי מין.

כשבועיים לאחר הניתוח יופנה המטופל לפגישת ביקורת, במהלכה יוצאו התפרים מגופו. חשוב מאוד לקבל את כל המידע הדרוש לפני השחרור מבית החולים, במיוחד במקרים שבהם נוצרה סטומה.

אולי יעניין אותך גם:

מכון שיקום לאחר ניתוח לכריתת מעיים