מחקר שנערך באוניברסיטת ייל מצא שישנו קשר בין חיידקי מעיים והשמנה. המחקר גילה שחומצות השומן, שאותן מייצרים חיידקי המעיים, מגיעות ישירות אל המוח שלנו והן אלו המשפיעות, בין היתר, על תחושת הרעב.
המחקר שבחן את הנושא הוסיף לא מעט ידע בתחום, המתייחס אל הקשר שבין אוכלוסיית החיידקים שבמעיים לרמות גבוהות של סוכר בדם ולהשמנה, כתוצאה מכך לרוב. בשנת 2006 פורסם מחקר פורץ דרך, שאותו ניהל ג'פרי גורדון מאוניברסיטת וושינגטון שבמיזורי, שהראה שאותם חיידקים גורמים להשמנת יתר אצל עכברים. המחקר החשוב הזה, סלל דרך למחקרים נוספים שהתמקדו בזיהוי מינים שונים של חיידקים, המעורבים בהשמנה או, מנגד, יכולים למנוע אותה.
חיידקי מעיים והשמנת יתר ומחלות הנלוות לכך
בשנים האחרונות החלו בפיתוח טיפולים מיוחדים של השתלת צואה, הגורמים לשינוי באוכלוסיית החיידקים שבמעיים. הטיפולים הגיעו אל התוצאות הרצויות, בכל הקשור בטיפול בסוכרת, ועתה נבדקת מידת יעילותם בכל הקשור להשמנה.
למרות הידע הרב שהצטבר הנושא, מעט מאד ידוע כיום על אותם מנגנונים, שבאמצעותם גורמים החיידקים להשמנה. ככל שנדע עליהם יותר, ניתן יהיה לפתח טיפולים שונים, טיפולים יעילים וללא תופעות לוואי העוזרים להתמודד עם משקל עודף, המוביל לבעיות בריאות שונות.
המחקר שבוצע לאחרונה בארצות הברית, באוניברסיטת ייל, מתייחס גם לחיידקי המעי, המעורבים במנגנון ההשמנה וכן גם למערכת העצבים הפאראסימפתטית וחומצת השומן הקצרה – האצטט.
לא ידוע לגמרי הקשר שבין האצטט להשמנה והמחקרים שמתפרסמים בנושא מעלים ממצאים סותרים. הסיבות לסתירות נובעות בעיקר בשל העובדה שריכוז חומצת שומן זו בדם או בצואה איננו, בהכרח, משקף את ריכוזו ברקמות אחרות.
מסיבה זו בדיוק פיתחו חוקרי אוניברסיטת ייל שיטה מיוחדת, המתבססת על סימון רדיואקטיבי של חומצת השומן, בעזרתו ניתן לעקוב אחר השינויים שלה ברחבי הגוף. באופן זה, הראו החוקרים שהאכלת חולדות במזונות עתירים בשומן גורמת להם לעלייה ברמות האצטט שבמערכת העיכול וגם ברמות האצטט שבמוח.
עלייה ברמות האצטט גרמה לאכילת יתר, להשמנה וגם לשיבוש של הפרשת האינסולין בגוף ולהצטברות של שומנים בשרירים ובכבד, דבר המאפיין את התסמונת המטבולית.
רמות נמוכות של אצטט – כיצד?
בניסויים רבים שנערכו בתחום, הצליחו החוקרים להוכיח שחיידקי המעי הם אלה האחראים על ייצור האצטט, דבר שאותו הם עושים כתגובה למזונות משמינים. חולדות שקיבלו מזון משמין טופלו באמצעות אנטיביוטיקה למשך פרק זמן ממושך, המשפיעה על כמות החיידקים שבמעי ועל המגוון שלהם.
חולדות אלו הראו רמות נמוכות של אצטט. תוצאה דומה התקבלה גם בניסויים שבהם השתמשו בעכברים, שגודלו בתנאים סטריליים לחלוטין ללא חיידקים וגם בחולדות שהמעי הגס שלהן הוסר ולכן לא ייצרו אצטט.
בהמשך, החליטו החוקרים לבדוק גם את מעורבותן של חומצות השומן בפעולת מערכת העצבים הפאראסימפתטית. הדבר נעשה על ידי חסימת פעילותה באמצעות חיתוך העצב ועל ידי הזרקת אטרופין.
הטיפולים האלה, הן הטיפול הכימי והן הטיפול הכירורגי מנעו את השפעת חומצות השומן על התפתחותה של התסמונת המטבולית, כשהדבר כלל הזרקת החומצה ישירות אל מוחן של החולדות. המסקנות מכך הן שמערכת העצבים אכן מעורבת בשיבוש, הנגרם על ידי האצטט ומוביל להפרשת אינסולין כתגובה לגלוקוז.
מערכת העיכול שלנו מונה אלפי מינים שונים של חיידקים. נכון להיום החוקרים אינם ידועים איזה סוג של חיידקים אחראי על ייצור האצטט, אולם הם משערים, על פי מחקרים קודמים, שייתכן שמדובר בחיידקים הקשורים למערכת הפרמיקיוטים.
חיידקים אלה ידועים כחיידקים משגשגים בזמן אכילת מזונות עתירים בשומן. אם כך, נשאלת השאלה, מדוע אותם חיידקים גורמים לאכילת יתר, המובילה בסופו של דבר להרס ביל הגידול שלהם? הסיבה לכך כנראה היא שמדובר בשריד אבולוציוני, עוד מהתקופה שבה המזון היה פחות זמין וחשוב היה לאדם לצרוך מזון עתיר בקלוריות כדי לשרוד.