כולנגיטיס – דלקת בדרכי המרה

המרה היא נוזל בעל תכונות כימיות ייחודיות, המופרש מהכבד ומסייע בספיגת חומרי מזון שומניים. שומן ומרכיבים שומניים בדיאטה שלנו (למשל: הויטמינים E, A, K, D) לא מתמוססים במים, ולכן לא נספגים בקלות ממערכת העיכול אל מחזור הדם. ערבוב של חומצות המרה עם חומרים שומניים מאפשר ספיגה טובה שלהם בגוף. המרה מיוצרת על ידי תאי הכבד (ההפטוציטים) ומופרשת במערכת הולכה מסועפת מהכבד אל תוך התריסריון. צינוריות המרה מתאחדות מחוץ לכבד אל צינור המרה הכבדי. צינור המרה הכבדי מתחבר לצינור המרה המגיע מכיס המרה. בדרך כלל, מרה המיוצרת בכבד עוברת ריכוז ואגירה בכיס המרה, ומופרשת ממנו על פי הצורך. המרה מופרשת מכיס המרה אל צינור המרה המשותף, ומשם אל חלקו האמצעי של התריסריון, בצמוד למוצא התעלה המוליכה אנזימים מעכלי מזון מן הלבלב.

מעבר אבנים לדרכי המרה

יצירת אבנים בכיס המרה איננה דבר נדיר. שקיעה של כולסטרול וחומרים שומניים אחרים פוגעת בצמיגות של הנוזל, ואבנים יכולות להופיע. אבני מרה יכולות לגרום למגוון סימפטומים, כאשר האופייני שבהם הוא כאב בבטן הימנית העליונה, המופיע בדרך כלל לאחר אכילת ארוחה שומנית דשנה. אבנים בכיס המרה יכולות להמשיך עם הזרימה המרתית אל צינור המרה המשותף.

דלקת בדרכי המרה

כולנגיטיס, המוכנה לעיתים קרובות "כולנגיטיס עולה" (ascending cholangitis) היא מחלה דלקתית של דרכי המרה, הנגרמת כתוצאה מזיהום חיידקי. הזיהום החיידקי מופיע על רקע חסימה של דרכי המרה, בדרך כל בעקבות מעבר של אבן.  חסימה של הניקוז גורם ל"סטזיס" – הצטברות של נוזל מרתי ללא ניקוז. הצטברות הנוזל היא קרקע פוריה לצמיחה של חיידקים, המגיעים בדרך כלל מדרכי העיכול. לכן, מכונה המחלה "כולנגיטיס עולה".

הזיהום החיידקי בדרכי המרה גורר תגובה דלקתית – כולנגיטיס. לעיתים גם פגיעות אחרות בניקוז המרתי יכולות להוביל לכולנגיטיס, למשל גידול בלבלב החוסם את צינור המרה המשותף או היצרויות המופיעות בדרכי המרה. החיידקים שגורמים לדלקת בדרכי המרה הם לרוב חיידקים גרם שליליים ממערכת העיכול: אי-קולי וקלבסיילה, וגם אנטרוקוקוס, חיידק גרם חיובי הנמצא במעי.

הסימנים הקלאסיים של כלונגיטיס כוללים חום, כאב בטן וצהבת. שלושת הסימנים הללו ידועים בשם "הטריאדה של שרקו". הצהבת היא סימן לפגיעה בניקוז המרתי מן הכבד. במקרים קשים יכול החולה להתדרדר – אז יופיעו גם לחץ דם נמוך ובלבול. כאשר האחרונים מופיעים בחולה עם חום, כאב בטן וצהבת המצב ידוע כ"פנטדה של ריינולד". מצב זה הוא מצב חירום רפואי, ויכול אף לסכן חיים.

אבחנה וטיפול

כדי לאבחן דלקת בדרכי המרה ניתן להיעזר בבדיקת על קול המבוצעת דרך הוושט, ומאפשרת מבט טוב על אזור הלבלב, התריסריון, וצינור המרה המשותף. בדיקת על קול רגילה יכולה גם לזהות אבנים בכיס המרה והתרחבות בצינור המרה המשותף. בדיקות הדם יראו בדרך כלל סימני דלקת בלתי ספציפיים, ולעיתים הפרעה בתפקודי הכבד.

הטיפול הראשוני בכולנגיטיס כולל מתן טיפול אנטיביוטי מתאים ונוזלים דרך הווריד. קיימים מספר פרוטוקולים אנטיביוטיים אפשריים, שנועדו לכסות חיידקים גרם שלילים (למשל: ציפרואופלוקסצין), חיידקים גרם חיוביים (תרופות משפחת הפנצילינים והצפלוספורינים) וחיידקים אנארובים (בדר"כ מטרונידזול).

לעיתים יש די בטיפול זה, אך כאשר אבן חוסמת לגמרי את דרכי המרה יש לנסות ולהוציא אותה. שחרור החסימה מוביל לניקוז המרה שהצטברה. פתיחת דרכי המרה נעשית באמצעות פרוצדורה רפואית שנקראת ERCP. בבדיקה זו מחדירים צינור (אנדוסקופ) עם מצלמה לדרכי העיכול העליונות, עד לתריסריון. מהתריסריון מובילים את הצינור אל צינור המרה המשותף, כדי לשחרר את האבן החוסמת. בדיקה זו מאפשרת גם אבחנה מדוייקת של המחלה וגם טיפול מהיר בגורם.