בלוטת התריס

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

בלוטת התריסלבלוטת התריס (בלוטת התירואיד) יש תפקיד מרכזי במערכת האנדוקרינית של גוף האדם. היא אחראית על הפרשת הורמונים לגוף – בעיקר תירוקסין ותריודוטירונין – שמשפיעים על חילוף החומרים בגוף ובכך אחראים על התפקוד התקין שלו. הבעיה היא שאצל רבים הבלוטה הזו אינה מאוזנת עקב סיבות שונות, מה שעלול להביא לשלל בעיות בגוף.

כפי שתראו מיד, תפקוד לא תקין של בלוטת התריס עלול להגדיל את הסבירות לעצירות. על הקשר בין בלוטת התריס למצב הלא נעים הזה של מערכת העיכול תקראו במאמר הנוכחי.

הסיכון העיקרי: תת פעילות של בלוטת התריס

כשמדברים על בעיות בבלוטת התריס שעלולות להביא לעצירות, מתכוונים בדרך כלל לתת פעילות של הבלוטה (היפותירואידיזם). הפעילות המופחתת של הבלוטה מקטינה את קצב שחרור ההורמונים למערכות ולאיברים השונים של הגוף, מה שמביא לפעילות איטית של רבות מהמערכות שלו.

כאשר אין הפרשה מספקת של הורמונים למערכת העיכול, היא פועלת באופן איטי. לא צריך להיות רופא מומחה כדי לדעת שפעילות איטית של מערכת העיכול – בדגש על המעי הגס – היא אחד הגורמים העיקריים לעצירות.

עצירות הנובעת מתת פעילות של בלוטת התריס תהיה בדרך כלל חלק מהתסמינים המוקדמים עם הבעיה, לצד סימפטומים דוגמת הפחתת קצב פעימות הלב, עודף משקל, עייפות, כאבים במפרקים, אי סבילות לקור, דיכאון, הפיכת הציפורניים והשיער לשבירים ועוד.

אם סובלים מעצירות בנוסף לחלק מהתסמינים האלה, תהיה זו המלצה מועילה לגשת לאנדוקרינולוג ולראות האם אכן מדובר כאן בפעילות לא תקינה של בלוטת התריס. בהמשך הדרך ייתכנו תסמינים מאוחרים דוגמת ייבוש וניפוח העור, דיבור איטי, ירידה בטמפרטורת הגוף ועוד. מיותר לציין שסימפטומים אלה הופכים את הבעיה לחמורה אפילו יותר.

מצבים אחרים הנוגעים לבלוטת התריס

הסיכון המרכזי השני הקשור לבלוטת התריס הוא פעילות יתר של הבלוטה (היפרתירואידיזם). במקרה הזה הקשר בין הבעיה לבין העצירות הדוק הרבה פחות, כאשר רשימת התסמינים של פעילות היתר כוללת דווקא את המצב הנחשב להפוך לעצירות – שלשולים כמובן. זה לא אומר שלא צריך לטפל בהקדם האפשרי בפעילות היתר, כי גם היא מהווה צרה צרורה של ממש, אלא שעצירות לא אמורה להעלות את החדשות לפעילות היתר

בתחום של בלוטת התריס יש לא רק שחור ולבן, אלא גם הרבה אפור ביניהם. מצבים של חוסר יציבות בפעילות הבלוטה נחשבים לבעייתיים אף הם, ועלולים בין היתר לגרום לעצירות. במקרים של חוסר יציבות אנחנו עדים לעלייה בפעילות בלוטת התריס ולאחר מכן לירידה קיצונית שלה, ירידה שעלולה להביא לערכים נמוכים שמגדילים כאמור את הסיכויים לסבול מעצירות. כך למשל דלקת בבלוטת התריס עלולה להביא בדרך זו לעצירות, או דוגמא שונה לחלוטין: הריון אצל נשים (גם כך עצירות נחשבת לנפוצה פי כמה אצל נשים בתקופת ההריון וגם לאחר הלידה).

אז מה עושים?

עצירות היא בעיה לא פשוטה, שמצריכה פתרון בהקדם האפשרי: אחרת היא עלולה להביא לתסמינים חמורים ולהשפעות אחרות על הגוף, לצד חוסר הנוחות הכרוכה במצב. אם העצירות נגרמת באופן מלא או חלקי מבעיות בתפקוד בלוטת התריס, הרי שחשוב לפתור קודם כל את הבעיה ואז לראות כיצד המצב משתפר, אם בכלל.

טיפולים הורמונליים הם הקו הראשון בכל הנוגע לבעיות בבלוטת התריס, כך שלאחר ייצובה ניתן לצפות שהעצירות תשתפר. במקרים אחרים ומעט מורכבים יותר עשויים להתבצע טיפולים כירורגיים אלה או אחרים.

בכל מקרה חשוב לטפל במקביל בעצירות, בעיקר מכיוון שהטיפול בבעיה מבוסס בעיקר על שינוי אורח החיים והרגלי התזונה. אם לוקחים תרופות לטיפול בעצירות, חייבים לעדכן את הרופא על הטיפולים האחרים שמקבלים במטרה לוודא שאין כאן התנגשות.
URL=/">

דילוג לתוכן