אנגיודיספלזיה היא מצב המתאר פגיעה במבנה התקין של כלי הדם (אנגיו – כלי דם, דיספלזיה – צורה בלתי תקינה). כלי הדם מספקים כמובן את כל איברי הגוף, ובכלל זה מערכת העיכול. פגיעה במבנה התקין של כלי הדם יכולה לגרום לדימומים. כלי הדם הלא תקינים שנמצאים בשכבה התת רירית (sub mucosa) של מערכת העיכול עלולים להיקרע באופן ספונטני
אנגיודיספלזיה שכיחה בעיקר בגיל המבוגר, ונדירה יחסית בילדים ובצעירים. מרבית המוקדים של אנגיודיספלזיה נמצאים במעי הגס, בעיקר במעי העיוור ובמעי הגס העולה. עם זאת, בייחוד בצעירים, אפשר לעיתים למצוא אנגיודיספלזיה גם במעי הדק. במקרים רבים סובלים החולים ממספר נגעים של אנגיודיספלזיה, המתגלים בו זמנית.
סימנים וסימפטומים של אנגיודיספלזיה במעי
הסימן העיקרי של אנגיודיספלזיה הוא דמם מדרכי העיכול התחתונות. הדמם יכול ללבוש צורות שונות, ולהופיע בדרגות חומרה שונות. עם זאת, דמם מסיבי הוא נדיר למדי, ובדרך כלל דימום שנובע מאנגיודיספלזיה לא גורם לסכנת חיים. אובדן קל של דם יכול להסתמן כאנמיה עם מחסור בברזל. הדם שאובד עם הצואה גורם לדלדול מאגרי הברזל בגוף, והחולה לא מסוגל ליצור כמויות מספקיות של דם כתחליף לדם שאבד.
אנמיה תסתמן כחולשה, עייפות, דופק מואץ, חיוורון, וכדומה. בדיקות הדם יראו מספר נמוך של כדוריות דם אדומות, עם קוטר קטן (MCV נמוך) ורמה נמוכה של החלבון קושר הברזל פריטין. במקרים של דימום אקוטי וחמור יותר יופיע דם טרי בכמות משמעותית בצואה. דם שעובר דרך ארוכה מספיק במערכת העיכול נראה כצואה שחורה – מלנה (melena).
ייתכן שיש קשר בין אנגיודיספלזיה ובין מחלה של המסתם הלבבי באבי העורקים (המסתם האורטלי), אך אסוציאציה זו לא הוכחה באופן סופי. ככל הנראה קיים גם אחוז גבוה של חולים הסובלים מאנגיודיספלזיה ומחלת קרישה נפוצה – מחסור בפקטור וון-וילברנד.
אבחנה וטיפול אנגיודסיפלזיה
בנוכחות סימפטומים מחשידים, האבחנה מבוססת בעיקר על בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה זו מחדיר הרופא (בדרך כלל גסטרואנטרולוג) צינור ארוך עם מצלמה לתוך דרכי העיכול התחתונות.
בדיקה זו חשובה במיוחד גם כדי לשלול סיבות אחרות שעלולות לגרום לדימום רקטלי, כמו פוליפ או גידול במעי הגס. מכיוון שאחוז ניכר מהמבוגרים סובלים מאנגיודיספלזיה שאיננה מדממת, חשוב לשלול סיבות אחרות לדימום, שניתן ואפשר לטפל בהן. ניתן להיעזר לאבחנה גם בבדיקת הדמייה של כלי הדם (אנגיוגרפיה).
מכיוון שבאנגיודיספלזיה נמצאים קשרים בלתי תקינים בין המערכת העורקית למערכת הורידית, אפשר לראות וריד המתמלא בחומר ניגוד מוקדם מהצפוי (בפאזה העורקית), הצטברות של חומר ניגוד באזור הפגוע, או ורידד המתרוקן באופן איטי למדי. קשה יותר לאבחן נגעים המופיעים במעי הדק, אליו לא ניתן להגיע בבדיקת קולונסקופיה שגרתית, ולפעמים יש צורך בבליעת קפסולה המצלמת את המעי ומהווה תחליף לבדיקה זו.
לא תמיד יש צורך בטיפול באנגיודיספלזיה. חולה שאיבד דם רב צריך לקבל מוצרי דם. כאשר הופיע אירוע קל יחדי של דמם, רופאים רבים ממליצים להימנע מטיפול כלשהו. כאשר יש צורך, טיפול אפשרי כולל סגירה וצריבה של כדי הדם בבדיקת קולנוסקופיה, ולעיתים גם ניתוח. בניתוח מוסר הקטע של המעי הגס שבו הופיעה אנגיודיספלזיה, עם השקה של קטעי המעי הבריאים.