אוכלוסיות

אוכלוסיותעצירות היא בעיה רפואית שכיחה מאד, שמופיעה על פי ההערכות אצל אחד מבין חמישה אנשים. יש לא מעט אוכלוסיות שדרגת הסיכון במקרה שלהן היא גבוהה אפילו יותר, עקב סיבות שונות. במאמר הנוכחי – וגם במאמרים נוספים ספציפיים יותר באתר – תוכלו להבין מיהן האוכלוסיות שנוטות לסבול מעצירות ומהם הגורמים המביאים לכך.

נשים סובלות מעצירות יותר מגברים

במקרה של עצירות בהחלט יש השפעה למין של האדם, כאשר הנתונים מראים ששיעור הנשים הסובלות מעצירות גבוה משמעותית משיעור הגברים. ניתן לייחס זאת לתהליך שקיים אצל נשים בלבד – ואנחנו מתכוונים כמובן להריון וללידה.

בתקופת ההריון הסיכויים לעצירות עולים עקב העלייה ברמת הפרוגסטרון בגוף (הורמון שמביא להאטה בפעילות המעיים), התרחבות הרחם שמקטינה את אפשרויות המעבר של הפסולת הצואתית, שינויים החלים באזור האגן התחתון ולעיתים גם תוספי הברזל שכמעט כל אישה מקבלת במהלך ההריון כדי להבטיח תהליך תקין והתפתחות ראויה של העובר. לכך ניתן להוסיף שינויים בתפריט התזונתי וגם הפחתה בפעילות הגופנית, שמתרחשת בדרך כלל כי לאישה הרה קשה יותר לנוע או בעקבות החשש שלה מנפילות.

עצירות עלולה ללוות את האישה גם לאחר הלידה, כשגורמי הסיכון כאן הם שינויים הורמוניים בגוף (שוב הפגורסטון הוא ה"אשם" המרכזי), היחלשות שרירי האגן כתוצאה מהמאמץ שלהם במהלך הלידה, טחורים שעלולים להיווצר במהלך התקופה או אפילו קושי פסיכולוגי: יש נשים שחוששות, בעיקר אחרי הלידה הראשונה, לבקר בשירותים במחשבה שהיציאות יביאו לקריעת התפרים. ההפחתה בפעילות הגופנית נכונה גם כאן, לצד העובדה שתפריט האישה לאחר הלידה לא תמיד מאוזן או בריא. יש נשים שצורכות בכמויות גבוהות את המזונות שנמנעו מהם במהלך הלידה, מזונות שלא תמיד תורמים לעצירות.

הגיל כן קובע

הסיכויים לסבול מעצירות עולים עם הגיל, כאשר רוב האנשים בשנות ה-70 ומעלה בחייהם סובלים מעצירות (אצל נשים הגיל אף מוקדם יותר). גם כאן מדובר בשורה ארוכה של גורמים פוטנציאליים לעצירות, ביניהם ירידה בתפקוד של הרקטום ופי הטבעת, היחלשות "טבעית" של מערכות ושרירי הגוף, מחלות אחרות המופיעות אצל הקשיש (או לחלופין תרופות לטיפול בחלק מהמחלות – למשל תרופות לפרקינסון) ועוד.

התזונה הלא ממש מבוקרת של הקשישים, לצד הפעילות הגופנית שכמעט לא מתבצעת על ידי רבים מהם, מעלים את הסיכוי עוד יותר.

עצירות אצל תינוקות וילדים

עצירות בהחלט עלולה להופיע אצל ילדים, כאשר האבחון במקרה הזה יוטל על ההורים ויהיה מורכב יחסית. עצירות אצל תינוקות עלולה להיגרם עקב צריכה מוגברת של תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) במקום חלב אם – התמ"לים פחות מותאמים למערכת העיכול וכוללים רכיבים שקשה לתינוק להתמודד איתם.

שינויים שעובר התינוק עלולים להשפיע אף הם לרעה, למשל המעבר למזון מוצק שמצריך תקופת הסתגלות ממערכת העיכול שלו. תינוק שנגמל מחיתולים עלול לפתח חשש מיציאות בתנאים ה"חדשים", שיביא לעצירות. תזונת התינוק עלולה להיות דלה בסיבים תזונתיים או בנוזלים, וגם זה עלול להגדיל את הסיכויים לבעיה.

עצירות היא מנת חלקם של ילדים רבים, החל מגיל הינקות ועד לגילאים מבוגרים יותר. גם כאן חוסר הסתגלות לשינויים עלול להביא לעצירות, כשדוגמא נפוצה היא ילד שמגיע לבית ספר חדש שנראה עבורו מנוכר – חדר השירותים באותו בית ספר יהפוך למנוכר אפילו יותר. שינויים תזונתיים בתפריט שאוכלים הילדים, כמו גם הנטייה שלכם לאכול מאכלים שבעיקר לא בריאים, מגדילים את הסיכוי עוד יותר.

בכל אחד מהמקרים האלה עשויות להיות הגדרות שונות מבחינת העצירות ודרגת חומרתה, וכמובן שגם טיפולים המותאמים באופן אישי לאדם. חשוב לדעת לזהות את התסמינים ולטפל בבעיה בהקדם.
URL=/">

דילוג לתוכן