קולוסטומיה היא פתח מלאכותי הנוצר בדופן הבטן בניתוח, דרכו מתרוקנת מערכת העיכול. ניתוח קולוסטומיה הוא למעשה ניתוח שבו מטים את מערכת העיכול כך שבמקום שהצואה תופרש מפי הטבעת, היא מופרשת דרך דופן הבטן לשקית ייעודית.
מתי מבצעים ניתוח קולוסטומיה?
ניתוח קולוסטומיה משמש להורדת לחץ במצבים של חסימת מעיים, להטיית זרם הצואה בחולים הלוקים בהתנקבויות של הכרכשת או במחלות דלקתיות של הכרכשת, להגנה על קו ההשקה המתבצעת בכרכשת וכתחליף לפי הטבעת בחולים שבהם פי הטבעת והחלחולת הוסרו בניתוח.
הקולוסטומיה יכולה להיות זמנית או קבועה. במקרה שבו מדובר בקולוסטומיה זמנית, כמו לדוגמה אם מדובר בקולוסטומיה המותקנת על מנת לאפשר למעי הגס להחלים מניתוח, הפתח המלאכותי בדופן הבטן ייסגר לאחר מספר חודשים. לעומת זאת, אם מדובר בחולה שבו הקולוסטומיה ממלאת את תפקיד פי הטבעת שהוסר בניתוח, הקולוסטומיה תישאר במקומה עד סוף חייו.
כיצד מבצעים ניתוח קולוסטומיה?
על מנת שהקולוסטומיה תמלא את ייעודה בהצלחה, חשוב למקם אותה כראוי, במיקום שיאפשר הדבקה איכותית של מתקן הסטומה. הכוונה היא למיקום האידיאלי מבחינה זו שימנע אפשרות של התנתקות שתוביל לדליפה של החומר הצואתי על פני העור של המנותח. המיקום המקובל הוא בקו החגורה, כחמישה סנטימטרים מתחת לטבור, בגבול הצדי של השריר הישר בטני.
לאחר שקובעים את המיקום המדויק ומסמנים אותו, יש לנסות להדביק את השקית וזאת כדי לבדוק האם אכן ההתאמה מושלמת עבור המטופל באופן אישי כאשר הוא נמצא בפוזיציות שונות. בהתאם לצורך יש לשנות את המיקום.
בניתוח עצמו מבצעים חתך מעגלי שניתן להכניס דרכו זוג אצבעות בחופשיות. את החיתולית חותכים בצורת צלב ומפרידים את סיבי השרירים באזור כדי שניתן יהיה להגיע לצפק. לאחר מכן חודרים את הצפק ואת המעי המופרד מעבירים דרך הפתח. על מנת למנוע בקעים פנימיים, תופרים את המזו של הכרכשת בחלקה הצדי של דופן הבטן לצפק. ישנן מספר טכניקות בהן ניתן למנוע בקעים פנימיים אך בסופו של דבר יש לקבע את המעי לחיתולית ואת השוליים החיצוניים שלו לעור, כאשר הקולוסטומיה ממוקמת בגובה העור.
לאחר שהקולוסטומיה נוצרה, צריך להתאים את מתקן ההתרוקנות. מתקן ההתרוקנות מורכב מחומר מיוחד המסוגל להידבק לעור. על חומר זה הנקרא stomahesive ישנה טבעת ועל הטבעת מרכיבים את השקית לאיסוף הצואה. חשוב לציין כי מדובר בתיאור כללי ביותר, שכן ישנן דרכים רבות בהן ניתן לבצע קולוסטומיה. בין היתר מדובר בפיום מוחצן של הכרכשת, דו פיום הכרכשת, פיום מוסט של הכרכשת ועוד.
מה הם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?
ישנו מגוון רחב ביותר של סיבוכים שיכולים להופיע במהלך הניתוח, זמן קצר לאחר הניתוח וזמן רב לאחר הניתוח. ברוב המקרים מדובר בסיבוכים הנובעים על רקע בעיות טכניות שונות. חשוב מאוד לציין כי בעשרים אחוז מהמנותחים יופיעו סיבוכים וכי בחמישה עשר אחוז מהמקרים יהיה צורך לבצע תיקון כירורגי. בין היתר מדובר בסיבוכים הבאים:
- חסימות במעי הדק עקב בקעים פנימיים או הידבקויות סביב לולאת המעי המובילה לקולוסטומיה.
- חסימות בקולוסטומיה עקב היצרות, פקק צואתי או שאת חוזרת.
- מורסה (אבצס) באזור הקולוסטומיה.
- התנקבות של המעי עקב כיבים או חוקנים שהוחדרו בצורה רשלנית.
- גירוי חמור של העור באזור הקולוסטומיה שעלול אף למנוע את האפשרות של הדבקת השקית.
- יציאה של לולאות מעי דרך הפתח של הקולוסטומיה.
- היצרות של פתח הקולוסטומיה.
- שמט של הקולוסטומיה.
- נמק של לולאת המעי בקולוסטומיה על רקע אספקת דם לקויה לאזור.
- התנתקות של הקולוסטומיה מהעור המחייבת יצירה של קולוסטומיה מחדש.
- התפשלות של לולאת הכרכשת דרך הפתח של הקולוסטומיה.
החיים עם קולוסטומיה
צורת ההתרוקנות לאחר ניתוח קולוסטומיה שונה מאוד מצורת ההתרוקנות הטבעית וזאת כיוון שההפרשות של מערכת העיכול לא מבוקרות באמצעות סוגרים. בנוסף לכך, מאחר וחלק ממערכת העיכול התחתונה, האחראית לספיגת הנוזלים מהמזון יוצא מכלל שימוש, ייתכן כי היציאות יהיו מימיות יותר מהרגיל. כמו כן, השקית המחוברת לסטומה הינה בעלת נפח מוגבל ולכן יש לרוקן אותה מעת לעת.
לאור כל זאת, לפני השחרור מבית החולים על המטופל לעבור הדרכה מקיפה וללמוד כיצד להתנהל עם הסטומה מבחינה טכנית. עוד חשוב לציין כי על מנת למנוע יצירת גזים במערכת העיכול ועל מנת למנוע היווצרות גושים שעשויים לחסום את הסטומה, ישנם מזונות שונים שחשוב להימנע מהם, בדגש על מזונות המכילים ריכוז גבוה של סיבים תזונתיים ועל מזונות יוצרי ריחות לא נעימים כמו לדוגמה ביצים.
בדרך כלל, תוך שישה עד שמונה שבועות לאחר הניתוח, יכולים המנותחים לחזור לשגרת עבודה מלאה.