קנדידה במקרים של אזופגיטיס (דלקת בוושט)

אזופגיטיס היא מחלה שבאה לידי ביטוי בדלקת בוושט. מדובר על מחלה שיכולה לפגוע באופן חמור באיכות החיים של הסובלים ממנה ולהקשות עליהם באכילה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שדלקת בוושט גורמת לכאבים בזמן העיכול ובזמן מעבר המזון בוושט. המחלה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות וכן ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של דלקת בוושט.

אחת הסיבות הנפוצות להתפתחות של אזופגיטיס היא חזרה כרונית של תוכן הקיבה לוושט, ישנם שסובלים מדלקת בוושט על רקע של מחלת קרוהן, אחרים סובלים מהדלקת על רקע של טיפול תרופתי כלשהו ובמאמר זה נדון באזופגיטיס שמקורה בפטריית הקנדידה.

אודות פטריית הקנדידה

באופן עקרוני הקנדידה היא פטרייה שמהווה חלק אינטגרלי מהפלורה הטבעית במערכת העיכול של האדם. הפטרייה נמצאת באדם הבריא באיזון מושלם עם החיידקים האחרים ועם מערכת החיסון של מערכת העיכול. עם זאת, במצבי קיצון בהם המערכת החיסונית לא פועלת באופן תקין או שאוכלוסיית החיידקים הטובים של מערכת העיכול סובלת מפגיעה מגורמים כלשהם, הקנדידה יכולה להתחיל להתרבות ולשגשג באין מפריע.

ברוב המקרים הפטרייה מצליחה לשגשג במערכת העיכול התחתונה אך בקרב אנשים מסוימים שנמצאים בסיכון כמו למשל חולי איידס או חולי סוכרת, ייתכן כי הפטרייה תשגשג ביתר דווקא בוושט ובעקבות כך תתפתח הדלקת.

כיצד מאבחנים את המחלה?

כאשר האדם החולה מתלונן על כאבים שמופיעים בזמן הבליעה ובזמן מעבר המזון וכן על כאבים שמופיעים בזמן העיכול, עלול להתעורר החשד כי מקור הכאבים בדלקת בוושט. עם זאת, בעוד שאת הדלקת קל יחסית לזהות, האתגר הוא לזהות את האטיולוגיה של המחלה, כלומר להתחקות אחר הקנדידה כגורם המרכזי לדלקת. בין היתר יש לבצע את הבדיקות הבאות:

• ביופסיה – נטילה של דוגמית מאזורים שונים בוושט ובחינה של דוגמית הרקמה מתחת לעינית המיקרוסקופ.
• גסטרוסקופיה – בדיקה שמבוצעת בעזרת צינורית דקיקה המוחדרת דרך הפה של החולה ושבקצה שלה מותקנת מצלמה זעירה המשדרת אותות וידאו לצג הממוקם בחדר הבדיקה שמאפשר לרופא שמבצע את הבדיקה לראות את פנים הוושט ולזהות אזורים דלקתיים.
• בדיקות דם – ישנו מגוון רחב של בדיקות דם שמסייעות בקביעת האבחנה כמו למשל בדיקת ציטוקינים בדם, ספירת דם לאאוזינופילים, בדיקת סך IgE בדם ועוד.

כיצד מטפלים במחלה?

ישנו מגוון רחב של טיפולים שמתאימים לאנשים שסובלים מאזופגיטיס על רקע של זיהום של קנדידה להלן:

• תכשירים אנטי פטרייתיים מערכתיים – משפחה של תרופות סיסטמיות שמשפיעות על כלל המערכות בגוף. בין היתר מדובר על פלוקונזול, קספופנגין, ווריקונזול, איטראקונזול ואמפוטריצין B.
• סותרי חומצה – הדלקת הופכת את שכבת הרירית של הוושט לרגישה מאוד ולפיכך במקרים רבים יהיה צורך לעשות שימוש בסותרי חומצה במטרה להפחית את מידת החומציות של הקיבה על מנת להפחית את מידת הגירוי של הוושט.
• שינוי של הרגלי האכילה – ישנן דרכים רבות שבהן ניתן להפחית את הגירוי של הוושט. בין היתר מדובר על אכילה של מנות קטנות, הקפדה על לעיסה מרובה, צריכה של מזונות קרים במיוחד, הימנעות מצריכת מזונות מתובלים מדי או חריפים יתר על המידה ועוד.
• טיפול מונע – בקרב חולי איידס שנמצאים בסיכון לפתח את המחלה על רקע של זיהום קנדידה נהוג לעתים לתת טיפול מונע. לרוב מדובר על טיפול בפלוקונאזול.
• חיזוק מערכת החיסון – מאחר והמחלה לא מופיעה על רקע של קנדידה באנשים בריאים אלא באנשים שסובלים מבעיה שפוגעת במערכת החיסון באופן בלעדי, הרי שחשוב לעשות פעולות שונות ומגוונות לחיזוק מערכת החיסון.