איטמות דרכי המרה

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

איטמות דרכי המרה היא תופעה נדירה יחסית, המופיעה באחת מתוך 10,000 לידות ובעיקר בקרב בנות. התסמין הבולט, הנלווה לה, הוא צהבת, הנמשכת במשך שלושת חודשי חייו הראשונים של התינוק.

איטמות דרכי המרה באה לידי ביטוי בחסימה של דרכי המרה בכבד, מה שאיננו מאפשר את הפרשת מיצי המרה, המיוצרים בכבד, אל מערכת העיכול. הסיבה העיקרית לתופעה הוא תהליך דלקתי, המתחיל כבר בשלבים העובריים וממשיך גם לאחר הלידה. ישנה סברה כי נוכחות של נגיף כלשהי גם היא גורמת לכך.

רקע

אצל 20 אחוז מהתינוקות, הסובלים מאיטמות דרכי המרה, מופיעים מומים נוספים, שאת חלקם אפשר לזהות כבר בהיותם עוברים. אולם, במרבית המקרים, לא ניתן לאתר את החסימה לפני הלידה, מה שמצריך טיפול מהיר מיד לאחר האבחון. ללא הטיפול, התינוק הפגוע עשוי לסבול מצהבת מתמשכת, מצואה לבנה, מכבד קשה מאד וגם מהגדלת הטחול. עם הזמן הכבד עשוי להיהרס, מה שמוביל, בסופו של דבר, לצמקת הכבד ובהמשך לחוסר תפקודו. במקרים כאלה אין מנוס מהשתלת כבד, שכן במידה ולא עושים זאת המוות של התינוק הוא וודאי.

אבחון

צהבת לאחר לידה היא תופעה נפוצה, אולם במידה והיא נמשכת כמה חודשים, יש לפנות לבירור מעמיק, שכן ייתכן ומדובר באיטמות דרכי המרה, שהצבת מהווה אחד התסמינים הבולטים שלו. לאחר ששלל הרופא המטפל סיבות אחרות לצהבת, כמו זיהום נגיפי למשל, יש לבצע מספר בדיקות כדי לבחון האם אכן מדובר בחסימת דרכי המרה. בדיקות אלו יכולות להיות סריקה מיוחדת של הכבד שאותה עושים באמצעות חומר רדיואקטיבי, בדיקת אל שמע הן של דרכי המרה והן של הכבד, ביופסיית כבד ו – ERCP (הדגמה אנדוסקופית של דרכי המרה).

טיפול

הטיפול המוצע כיום לתינוקות, הסובלים מאיטמות דרכי מרה, הוא ניתוח בלבד. מדובר בהליך ניתוחי בשם "קסאי" (Kasai's Operation), הנחשב לניתוח מורכב יחסית. במהלכו מוודאים, בעזרת צילום דרכי המרה, שאכן מדובר בחסימה ולאחר מכן מחברים את לולאת המעי ישירות לאזור בכבד, שדרכו יוכלו, כך מקווים, צינורות המרה לאפשר את זרימת המרה ישירות מהכבד אל דרכי העיכול. גיל התינוק הוא זה הקובע את הצלחת הניתוח. במידה ומבצעים את הניתוח לפני גיל שמונה שבועות, הסיכויים להצלחתו הם גבוהים מאד. במידה ועושים זאת לאחר מכן, הסיכויים פוחתים.

לאחר הניתוח על התינוק להיות במעקב תמידי כדי לוודא שאיננו סובל מזיהום במערכת המרה ולקבל מזון מיוחד, שאותו יוכל לעכל בתקופת ההחלמה. אצל 75 אחוז מהתינוקות המנותחים, אלה שנותחו לפני גיל 8 שבועות, מושגת הפרשת מיצי המרה אל המעי, אולם במקרים רבים מאד יהיה על אותם תינוקות לעבור בהמשך השתלת כבד. הסיבה לכך היא הרס הכבד והעובדה שלא ניתן להשיג הצלחה מלאה למרות הניתוח, בהיותו הליך מסובך ומאתגר מאד.

ראו גם:
איטמות מעי

דילוג לתוכן