תסמונת HNPCC (ראשי התיבות של hereditary non-polyposis colorectal cancer) או תסמונת לינץ', תוארה לראשונה במשפחות שבהן נצפתה שכיחות גבוהה יותר של ממאירויות במעי הגס ביחס לאוכלוסייה הכללית.
מדובר בתסמונת הנובעת כתוצאה ממוטציה גנטית העוברת בתורשה אוטוזומולית דומיננטית. המוטציה גורמת לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בסוגים שונים של גידולים סרטניים, בדגש על סרטן המעי הגס כמשתמע משמה. סך הכול אחראית התסמונת לכשלושה אחוז ממקרי סרטן המעי הגס ורירית הרחם.
העלייה בסיכוי ללקות בסוגים שונים של גידולים סרטניים נובעת כתוצאה מהמיקום של המוטציה, המשפיע על אחד מהגנים החשובים ביותר במשפחת הגנים האחראיים לתיקון נזקים בחומר הגנטי (mismatch repair genes – MMR).
השפעת התסמונת מחוץ למערכת העיכול
לפי נתונים מחקריים אפידמיולוגיים שהצטברו במהלך העשורים האחרונים, נראה כי נשים הנושאות את המוטציה בחומר הגנטי שלהן, נמצאות בסיכון של שישים אחוז לחלות בסרטן הרחם וכן הינן בעלות סיכוי של שניים עשר אחוז ללקות בסרטן השחלות.
עוד יש לציין, כי התסמונת מגדילה עד מאוד את הסיכוי לסבול מסוגים נוספים של ממאירויות מחוץ למערכת העיכול כשבין היתר מדובר בגידולי מוח גידולי לבלב, גידולים בדרכי המרה, גידולים במערכת השתן ועוד. ספציפית במערכת העיכול, מלבד הגדלת הסיכוי ללקות בסרטן המעי הגס, התסמונת מגדילה את הסיכוי לסבול מסרטן הקיבה וסרטן המעי הדק.
מה הם המאפיינים הקליניים של תסמונת HNPCC?
עד שהצליחו החוקרים בתחום לזהות את הבסיס הגנטי המולקולרי לתסמונת, נהוג היה לבסס את האבחנה על קריטריונים קליניים, שנקבעו בשנת 1989 בכנס מומחים בהולנד. הקריטריונים הקליניים הורחבו בשנת 1999, עשור מאוחר יותר להלן (יש לענות על כל הקריטריונים):
- לחולה ישנם שני בני משפחה עם גידול מקבוצת לינץ' (הכוונה היא לקרובי משפחה מדרגה ראשונה).
- הופעה של גידול סרטני מקבוצת לינץ' בשני דורות עוקבים.
- לפחות אחד מהגידולים אובחן לפני גיל חמישים.
הקריטריונים הנ"ל אמנם נחשבים לספציפיים יחסית, אך אינם רגישים מספיק וכאשר משתמשים בהם ככלי סקר לאבחון התסמונת, ניתן בקלות להחטיא כשלושים אחוז מהחולים. אי לכך, פותחו הנחיות חדשות שזכו לשם Bethesda guidelines (הנחיות בתסדה). הנחיות בתסדה הן הנחיות רחבות יותר לזיהוי חולים שיש להפנות לפגישת ייעוץ ולבדיקות אבחון.
הנחיות בתסדה כוללות בין היתר גיל הופעה צעיר, הופעה של שני גידולים מקבוצת לינץ' באותו החולה, סיפור משפחתי של תסמונת לינץ' ובנוסף גם מאפיינים היסטולוגיים הנחשבים לייחודיים לגידולים המתפתחים במעי הגס על רקע תסמונת לינץ'.
כיצד מאבחנים את התסמונת?
האבחון מתבסס על הקריטריונים שהוגדרו לעיל, אך האבחנה הסופית מתאפשרת רק באמצעות בדיקה גנטית מולקולרית המאפשרת לזהות בוודאות את המוטציה הרלוונטית. במקרים בהם מאובחנת המוטציה הגנטית, יש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות בקרב בני משפחה אחרים על מנת לשלול נשאות.
מה הן ההשלכות היישומיות של קבלת האבחנה?
כאשר אדם מגלה כי הוא נושא גן שמגדיל במידה רבה את הסיכוי שלו לחלות בסוגים מסוימים של גידולים סרטניים עומדות בפניו מספר אפשרויות שמטרתן להקטין את הסיכוי להתפרצות המחלה מצד אחד ולאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר מצד שני.
בין היתר יש להגביר את תדירות ביצוע בדיקות הקולונוסקופיה ולבצע בדיקת קולונוסקופיה אחת לשנה עד שנתיים, לנשים מומלץ לבצע בדיקה גניקולוגית, ביופסיה של רירית הרחם ואולטרסאונד אחת לשנה עד שנתיים ועוד. כמו כן, ניתן לבצע שינויים רבים באורח החיים שיש בהם כדי למזער את הסיכון לחלות בסרטן כמו לדוגמה הפחתת משקל, הפחתת צריכת מוצרי בשר מעובדים, הפסקת העישון ועוד.