סוגי קוליטיס

קוליטיס מחולקת כיום למספר סוגים עיקריים, והאבחנה העיקרית מבוצעת בהתאם המיקום של הדלקת בתוך המעי הגס. מאמר זה עושה מעט סדר בבלאגן.

הסוגים העיקריים של מחלת הקוליטיס

הסוג הראשון נקרא פרוקטיטיס, דלקת כיבית התוקפת את הרקטום בלבד. הדלקת תוקפת את החלק הסופי של המעי הגס. עקב כך יש הרואים בה סוג חמור פחות של קוליטיס, גם אם ברור שתפיסה המתייסת אל המחלה בביטול ומתעלמת מהסיבוכים האפשריים היא מוטעית.

המחלה עלולה להיגרם עקב לא מעט סיבות: שימוש בסוגים ספציפיים של תרופות, זיהומים חיידקיים, הקרנות שעובר האדם ועוד. המקור לפרוקטיטיס יכול להיות מחלת קוליטיס אבל גם מחלת קרוהן, כאשר מחלת הקוליטיס תהיה ממוקדת ביחס לקרוהן.

פרוקטוסיגמואידיטיס

מצב בו הדלקת הכיבית מופיעים הן ברקום והן בחלקו התחתון של המעי הגס (הסיגמה). מחלת קוליטיס שמאלית היא דלקת מורכבת וממושכת יחסית, אשר מתחילה את דרכה ברקטום ועלולה להגיע עד לאזור כפף הטחול. פנקוליטיס נחשבת במידה רבה לסוג המורכב ביותר של מחלת קוליטיס, דלקת כיבית זו תופיע לכל אורכו של המעי הגס.

היא נחשבת לחמורה במיוחד מבחינת התסמינים וגם דרגת הסיכון, למשל בכל הנוגע לסרטן המעי הגס שהסיכויים לו גבוהים בקרב אנשים הסובלים מפנקוליטיס ביחס לשאר סוגי הקוליטיס ובטח שבהשוואה ליתר האוכלוסיה.

כך מאבחנים את המחלות השונות

כפי שטענו קודם לכן, כאשר יש חסד שהאדם סובל ממחלת מעי דלקתית חשוב שהוא יבצע בדיקות מקיפות לאבחון הבעיה הנקודתית. רשימת הבדיקות האפשריות כאן רחבה בהחלט, וכוללת בין היתר בדיקת דם, בדיקת צואה, קולונסקופיה, אנדוסקופיה, CT, MRI.

בהתאם לחשדות של הרופא הוא עשוי להציע כלי אבחון מתאימים לבעיה: קולונסקופיה או אנדוסקופיה למשל לא מגיעים לכל אזור במערכת העיכול, ולכן לא יתאימו בכל סוגי הקוליטיס. חשוב לדווח לרופא על התסמינים, תדירות ההתפרצויות וכן הלאה, מידע שיכול לסייע לו לסווג את המחלה בצורה טובה עוד יותר. זו הסיבה שחשוב להיות ערים לתסמינים ולנסות שלא לקחת אותם כ"מקריים", בייחוד אם הם חוזרים מפעם לפעם.

מה עם הטיפול?

מחלות מעי דלקתיות, ובכלל זה קוליטיס על סוגיו, הן מחלות כרוניות. אי אפשר להעלים אותן באופן מלא, כאשר הטיפולים שכן קיימים היום מתמקדים בהקלה על התסמינים ובניסיון להאריך את תקופות הרגיעה שלהם. בין הטיפולים המשמשים למטרה זו ניתן למנות תרופות, שינוי הרגלי התזונה, הקפדה על אורח חיים תקין.

יש לציין כי הסוג הספציפי של מחלת הקוליטיס עשוי בהחלט להשפיע על תכנית הטיפולים הספציפית הניתנת לבעיה, למשל מבחינת הסיבוכים האפשריים או החשש שתהיה פגיעה באזורים סמוכים למקום התפתחות המחלה. כל אלה מסבירים מדוע על כל חשש למחלת קוליטיס, בלי קשר לסוגה, מומלץ לגשת לרופא בהקדם האפשרי. האחרון יתשאל, יאבחן וירכיב עבור המטופל שלו תכנית אישית.