מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות, המאופיינות בהתקפים הכוללים רשימה ארוכה של תסמינים לצד תקופות רגיעה שעשויות "לבלבל". המחלות האלה משפיעות באופן שלילי והפגיעה במערכת העיכול מקשה על אכילה ועיכול, עם כאבים עזים, שלשולים ועצירויות.
המחלה עלולה לגרום לתסמינים כלליים דוגמת חום, עייפות, או טשטושים. אך האם מחלת מעי דלקתית יכולה לגרום לנזקים לאיברים ולמערכות שאינם קשורים? בהחלט שכן.
סרטן המעי הגס
חולי מחלות מעי דלקתיות נמצאים בקבוצת סיכון גדולה מאד לסרטן זה, למרות שהסיכון שמור למצבים בהם המחלות תוקפות גם את אזור המעי הגס.
חולים הסובלים ממחלות קרוהן וקוליטיס לתקופה ארוכה או לחלופין מתסמינים חמורים, חולים שיש במשפחה שלהם היסטוריה של סרטן המעי הגס וחולים הסובלים מפוליפים דלקתיים הם רק חלק מהקבוצות עבורן הסיכון לסרטן מוחשי במיוחד.
דלקת מפרקים
דלקת מפרקים עלולה להיגרם עקב מחלת מעי, כאשר במקרה הזה היא תכונה "דלקת מפרקים אנטרופתית". לדלקת מהסוג הזה יש ביטוי מרכזי, הדומה מבחינת התסמינים שלו לדלקת החוליות המקשחת – ביטוי הנפוץ יותר בקרב חולי קרוהן ביחס לחולי קוליטיס.
הביטוי השני הוא הפריפרי, שמזכיר מבחינת התסמינים שלו דלקת מפרקים תגובתית, הן גדולים והן קטנים. כאן דלקת המפרקים מתפתחת בהתאם לדלקת המעיים, בעוד שבמקרה הראשון אין בהכרח קשר בין קצב ההתפתחות שלהם.
שחמת הכבד
שחמת הכבד הוא מצב בו יכולת התפקוד של הכבד נפגעת בצורה אנושה, עד שהוא לא יכול להמשיך לעשות את עבודתו (החיונית מאד לגוף) באותה צורה.
מחלות מעי דלקתיות בדרגת חומרה גבוהה עלולות להביא לפגיעה מהסוג הזה בכבד, אם כי בדרך כלל נדרש תהליך ארוך מאד עד שייווצר מצב של שחמת. מחלות חמורות שאינן מטופלות עלולות לגרום לכך שהדלקת תגיע לאזור הכבד ותגרום לפגיעה בו.
אוסטאופורוזיס
לכאורה אין יותר מדי קשר בין מחלות מעי דלקתיות לבין דלדול העצם – אוסטאופורוזיס – אבל הקשר יכול להיות הדוק בהחלט. הסיבה היא שמחלות מעי דלקתיות מאופיינות פעמים רבות בבעיות בספיגה של רכיבים חיוניים עבור הגוף, כולל ויטמינים וסידן החיוניים לבניית העצם.
תת ספיגה זו עלולה להגדיל בצורה ניכרת את הסיכויים למחלות אוסטאופורוזיס בהווה או בעתיד. קושי אחר הוא שאנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות נמנעים ממוצרי חלב ולפעמים גם מקטינים את האוכל שהם צורכים, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכויים לבעיות בעצם.
פסוריאזיס
ההנחה המחקרית כיום היא שלמחלות המעי הדלקתיות ולמחלת הפסוריאזיס יש מנגנון פתולוגי משותף, אך טיב הקשר לא בהכרח ברור.
העובדות מראות שחולים במחלת קרוהן נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יחסית לפסוריאזיס. במקרה של קוליטיס הקשר הוא הפוך – פסוריאזיס מגדיל את הסיכויים לחלות בקוליטיס – אבל מנגד הקשר נחשב לחלש ומובהק פחות מבחינה סטטיסטטית.
מעי רגיז – בניגוד למצבים שהוזכרו מעלה הסיכויים לסבול ממעי רגיז לא גדלים עקב מחלות מעי דלקתיות. למעשה, בהרבה מקרים מבלבלים בין המחלות לתסמונת המטרידה, והתסמינים עשויים להיות זהים. לתסמונת המעי הרגיז אין ביטוי מוחשי מבחינת האבחון או הגורמים המביאים לו, כאשר בדרך כלל ניתן יהיה ללמוד על התסמונת דרך שלילה של מחלות מעי אחרות.
פסוריאזיס
ההנחה המחקרית כיום היא שלמחלות המעי הדלקתיות ולמחלת הפסוריאזיס יש מנגנון פתולוגי משותף, אך טיב הקשר לא בהכרח ברור.
העובדות מראות שחולים במחלת קרוהן נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יחסית לפסוריאזיס. במקרה של קוליטיס הקשר הוא הפוך – פסוריאזיס מגדיל את הסיכויים לחלות בקוליטיס – אבל מנגד הקשר נחשב לחלש ומובהק פחות מבחינה סטטיסטטית.