בדיקת צואה היא הגדרת מטרייה לשורה ארוכה של בדיקות מעבדה המבוצעות על דגימות צואה שמטרתן לאבחן מחלות או הפרעות שונות. בין היתר מדובר על בדיקות מיקרוביולוגיות, בדיקות כימיות ובדיקות מיקרוסקופיות.
בדיקת צואה לא מהווה בדיקת סקר בדרך כלל, אלא בדיקה המבוצעת במקרים בהם קיימים תסמינים קליניים הדורשים בירור ואבחון. בין היתר הבדיקה מבוצעת כאשר ישנו חשש לאי ספיקת לבלב, במקרים בהם קיים חשש לטפילים במערכת העיכול, במקרים בהם קיים חשש לדימום ממערכת העיכול התחתונה או העליונה ועוד.
אילו מצבים רפואיים ומחלות אפשר לאבחן באמצעות בדיקת צואה?
להלן חלק מהמצבים הרפואיים והמחלות שניתן לאבחן באמצעות בדיקת צואה מסוגים שונים:
- ישנן בדיקות צואה שמטרתן לאבחן בעיות לבלב ולהעריך את רמת התפקוד של הלבלב. בבדיקות אלו בודקים את הריכוז של אנזימי הלבלב והפרשות הלבלב בצואה.
- חלק מהבדיקות מיועדות לאבחן או לשלול מחלות מעי דלקתיות ומחלות מעיים כרוניות אחרות. בבדיקות אלו בודקים האם הצואה של הנבדק מכילה תאי דם לבנים מסוג לויקוציטים. בין היתר הבדיקה נדרשת במצבים שבהם החולה סובל מחום גבוה, שלשול או כאבי בטן.
- באמצעות בדיקת צואה לאבחון של דם סמוי בצואה ניתן לאבחן מחלות ממאירות במערכת העיכול בשלב מוקדם מאוד שכן במקרים רבים הסימן הראשון המהווה עדות לכך שהחולה סובל ממחלה ממארת במערכת העיכול הוא הופעה של דם סמוי בצואה.
- בדיקת תרבית צואה היא בדיקה שבה מניחים את דוגמית הצואה על מצע המתאים לגידול חיידקים. לאחר מספר ימים במידה והדגימה הכילה חיידקים מסוגים מסוימים, ניתן יהיה לראות מושבות של חיידקים על משטח הבדיקה. בין היתר בדיקה זו מאפשרת לאבחן מחלות זיהומיות חדות כמו למשל כולרה, שיגלה או סלמונלה ובנוסף לכך ניתן לאבחן באמצעותה זיהומים אחרים כמו למשל תולעים או ג'יארדיאזיס.
- באמצעות בדיקת צואה ניתן להעריך את שיעור השומנים בצואה. במידה ומתגלה כי הצואה מכילה שיעור גבוה יחסית של שומנים, ייתכן כי המטופל סובל מתת ספיגה של שומנים. במצב זה השומנים המגיעים למערכת העיכול מהמזון לא נספגים במעי אלא עושים את דרכם במורד צינור העיכול. בין היתר מצב זה יכול להיות תוצאה של דלקת כרונית בלבלב, צליאק, קרוהן, לייפת כיסתית ועוד.
כיצד מתבצעת בדיקת צואה?
מאחר וישנו מגוון רחב של בדיקות צואה, הרי שישנן גם דרכים שונות בהן נהוג לבצע את הבדיקות. כך לדוגמה ישנן בדיקות בהן נעשה שימוש בכמות קטנה מאוד של צואה, אך ישנן גם בדיקות המצריכות לבצע איסוף צואה במשך שלושה ימים. איסוף הצואה מתבצע ברוב המקרים בביתו של המטופל ובאופן עצמאי וכן את השינוע של הצואה למעבדה או למרפאה עליו לבצע בעצמו.
כאשר הנבדק יקבל הפניה לבדיקת צואה יימסרו לו ההוראות וההנחיות בנוגע לאופן ביצוע הבדיקה, כשהכוונה היא לאופן שבו עליו לשמור על הדגימה עד למסירתה למעבדה. בחלק מהמקרים יהיה צורך לשמור את הדגימה בהקפאה ובחלק מהמקרים יהיה צורך להעביר את הדגימה ללא דיחוי למעבדה.
ישנן בדיקות שלא מצריכות מהנבדק לבצע כל שינוי תזונתי, אך ישנן גם בדיקות המחייבות ביצוע שינויים כמו למשל בדיקת איסוף צואה לשומנים. בדיקה זו מחייבת את הנבדק להעשיר את התפריט שלו בשומנים, שכן מטרתה לאבחן תת ספיגה של שומנים.
חשיבות ההקפדה על ההנחיות
חשוב מאוד לשים לב להנחיות הניתנות לנבדק בנוגע לביצוע הבדיקות השונות, שכן ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים לחבל באמינות הבדיקה. כך למשל צריכה של בשר אדום לפני בדיקה לאבחון דם סמוי בצואה עלולה לגרום לתוצאה חיובית בזמן שהאדם לא סובל הלכה למעשה מדם סמוי בצואה ואם למשל הנבדק נוטל תרופות אנטיביוטיות, ישנה אפשרות שבדיקת תרבית צואה תעלה תוצאה שלילית כוזבת.
כמו כן, במידה והדגימה לא נשמרה בתנאים המתאימים, ייתכן מאוד שתיפסל ויהיה צורך לחזור עליה פעם נוספת.