הושט היא צינור שריר העובר בגרון ואחראי להעביר את המזון מהפה אל הקיבה. אורך הושט הוא כ-20 ס"מ, ודופן הושט מצופה בשכבת רירית אשר נקראת מוקוסה. ממש לפני הכניסה אל הקיבה, הושט עוברת דרך הסרעפת, אשר עוזרת מאוד לתפקודה הפונקציונאלי במניעת חזרת המזון מהקיבה למעלה.
הושט הוא אחד האיברים החשובים בגוף, ובפגיעה יכולה להוביל לקשיי בליעה, הקאות ובעיות נוספות.
האנטומיה והפיזיולוגיה של הושט
כפי שנאמר, תפקידה של הושט הוא להעביר את המזון מהפה אל הקיבה ובנוסף לכך הושט אחראית על כך שתוכן הקיבה לא יחזור למעלה. לשם כך, קיימים בושט מספר מבנים אנטומיים אשר עוזרים לבצע את התפקיד החשוב:
- הספינקטר העליון – טבעת שרירית (הנקראת גם שוער) הנמצאת בחלק העליון של הושט. השליטה בשרירי הספינקטר העליון היא שליטה רצונית הגורמת לכיווץ והרפיית השריר הטבעתי. תפקיד הספינקטר העליון הוא למנוע מעבר תוכן אל קנה הנשימה, והוא מופעל כאשר אוכלים, נושמים או מקיאים.
- הספינקטר התחתון – טבעת שרירית הממוקמת בחלק התחתון של הושט, לפני תחילת הקיבה. כאשר הספינקטר התחתון סגור הוא מונע מעבר תוכן קיבה אל הושט, ובך עוזר למניעת מעבר התוכן החומצי העלול לפגוע ברירית הושט. השליטה בשרירי הספינקטר התחתון אינה רצונית והוא בעל תפקיד חשוב בשמירה על תקינות הושט.
- שרירי הושט – הושט הוא איבר המורכב משרירים, אשר אחראים על דחיפת המזון למטה אל הקיבה. פעולת כיווץ השרירים נעשית בצורה גלית, ונקראת פריסטלטיקה, ופגיעה במנגנון הכיווץ עלול לגרום להפרעות קשות במעבר המזון לקיבה.
מחלות הושט
בשל מורכבות הושט, עלולות להופיע בו מחלות שונות:
- ריפלוקס – מצב נפוץ בו הספינקטר התחתון לא נסגר כראוי ותוכן הקיבה עולה למעלה. אנשים הסובלים מריפלוקס נוטים להתלונן על צרבות והקאות, והטיפול בבעיה הוא בדרך כלל על ידי נוגדי חומצה.
- ושט על שם בארט – מצב המופיע לאחר מעבר של חומצת קיבה אל הושט במקרים של ריפלוקס שאינו מטופל, וגורם לשינויים ברירית הושט. במקרים נדירים, המצב עלול לגרום להופעת סרטן הושט.
- כיב בושט – יצירת חור ברירית הושט אשר נגרם בדרך כלל לאחר מצבים כרוניים של ריפלוקס לא מטופל.
- אכלזיה – מצב נדיר בו הספינקטר התחתון נשאר מכווץ ולא מתרפה באופן תקין. כתוצאה, המזון לא עובר אל הקיבה בצורה תקינה, והסובלים מהאכלזיה מתלוננים על קשיי בליעה והקאות.
- סרטן הוושט – מצב נדיר ביותר בו מתפתחת רקמה סרטנית באזור הושט. סרטן הוושט מופיע בעיקר במקרים של אלכוהוליזם, במעשנים כבדים ולאחר ריפלוקס כרוני.
- קרעי מאלורי וויס – קרעים ברקמת הוושט אשל מצביעים בדרך כלל על אלכוהוליזם, ונגרמים לאחר הקאות חוזרות. כתוצאה מהקרעים עלול להתפתח דימום בוושט ומופיעה הקאה דמית.
- דליות בוושט – תופעה המאפיינת בעיקר חולים שחמתיים, וגורמת להתנפחות הורידים בוושט. דליות בוושט הן מצב מסכן חיים, אשר ללא טיפול עלולות לדמם ולגרום לסיבוכים משמעותיים ואף למוות.
אבחנת מחלות הוושט
אבחנת מחלות בוושט חשובה ביותר, מכיוון שללא טיפול המחלות עלולות להסתבך. עיקר האבחנה של מחלות בוושט מתבעת על ידי הבדיקות הבאות:
- אנדוסקופיה – בדיקה בה מוכנס סיב אופטי אשר בקצהו מצלמה, המאפשרת לראות את חלקו הפנימי של הושט במטרה לאתר פתולוגיות שונות כמו כיבים, שינויים רקמתיים וקרעים.
- בדיקות PH – עוזרת לקביעת אבחנה של ריפלוקס ובמהלכה מוכנס מכשיר הבודק את רמת החומציות בוושט במהלך היום.
- בליעת בריום – מאפשרת לאבחן מצבים של הפרעה בבליעה. לאחר בליעת הבריום עורכים צילום רנטגן אשר מאפשר לזהות קשיים במעבר המזון דרך הוושט.