האם מחלת קרוהן שכיחה יותר באנשים מגזע מסוים? מחקר בדק

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית, ממנה סובלים רבים באוכלוסייה: הן בגילים צעירים (30-15) והן בגיל שישים ומעלה. אנשיםהאם מחלת קרוהן שכיחה יותר באנשים מגזע מסוים? מחקר בדק הסובלים מהמחלה חווים דלקת כרונית התוקפת את הרירית שבמערכת העיכול ומשבשת את פעילותה באופן מובהק. תסמיני מחלת הקרוהן משתנים על פי האזור הספציפי הנפגע, כשמלבד דלקת המעי עלולים להתפתח מחלות מעי ומערכת עיכול על הסימפטומים המגוונים של כל אחת מהן.

למחלת קרוהן מגוון גורמים אפשריים, אם כי פעמים רבות לא ניתן לדעת בדיוק מהו המנגנון שהוביל להתפתחות המחלה אצל אדם מסוים. שאלה שצריכה להישאל היא עד כמה הגזע של האדם משחק תפקיד בבחינת הסיכויים שלו לחוות קורונה, כפי שבדקו מחקרים מעניינים שפורסמו לאחרונה בארצות הברית.

ממצאי המחקרים: הגזע בהחלט משחק תפקיד

הנתונים המרתקים משלושה מחקרים נפרדים הוצגו בכנס המועצה האמריקאית לגסטרואנתרולוגיה, והגיעו לכמה תובנות לגבי ההקשר האתני של מחלת הקרוהן. השורה התחתונה הייא שחלק מהמאפיינים של מחלת הקרוהן בהחלט תלויים בגזע.

המחקר הראשון, שנערך על ידי קבוצת חוקרים מ-Mayo Clinic, בחן קבוצות אתניות שונות בארצות הברית, והראה כי קבוצת הסיכון העיקרית לסובל ממחלת הקרוהן הם הלבנים (עם זאת, החוקרים הצביעו על עלייה כללית בשכיחות הקרוהן גם בקרב קבוצות מיעוט אתניות). ההקשר היהודי, והלא כל כך מעודד, הוא שנמצא שיהודים ממוצא אשכנזי נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממחלת הקרוהן.

המחקר השני נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת שיקאגו. המדענים מצאו כי בקרב אפרו אמריקאיים הסובלים ממחלת מעי דלקתית (IBD), בתוכה כמובן נכללת מחלת הקרוהן, הסבירות לחוות תסמיני קרוהן מחוץ למעיים – לרבות דלקות עור או כאבי פרקים – היא גבוהה יותר. מנגד, עבור אותה קבוצה באוכלוסייה ההסתברות למחלת מעי "מסורתית" במעי הדק הייתה נמוכה יותר מאשר קבוצות אתניות אחרות באוכלוסייה שנבדקה. באזורים אחרים במעי הדק, לא נמצאה השפעה למוצא האתני של האפרו-אמריקאיים בהשוואה לקבוצות אחרות באוכלוסייה.

גם הטיפול עשוי להשפיע

מחקרים אחרים שהוצגו באותו כנס בחנו האם מידת היעילות של הטיפולים שהאדם בוחר לטיפול בקרוהן מושפעת אף היא מהמוצא הגזעי שלהם. חוקרים מאוניברסיטת מרילנד התמקדו ברמיקייד, תרופה נפוצה מאוד לטיפול במחלות אוטואימוניות ובכלל זה במחלת קרוהן. החוקרים בחנו כ-130,000 חולים במחלות מעי דלקתיות וראו כי לקבוצת האפרו-אמריקאיים הותאמה התרופה בשכיחות נמוכה משמעותית. מכיוון שהתרופות מותאמות על פי אופי התסמינים ומצבם של המטופלים, ייתכן מאוד שהדבר קשור לביטוי השונה של המחלה אצל קבוצות אתניות נבדלות.

עוד ראוי להזכיר מחקר שבחן חולי קרוהן שהיו מטופלים באותה תרופה בדיוק במהלך שנת 2011. הנתונים הצביעו על סבירות לא מבוטלת של החולים לחוות פיסטולה בפי הטבעת (פיסטולה פריאנאלית). החוקרים מצאו כי הגזע בהחלט עשוי להשפיע גם מהבחינה הזו, כאשר אצל אפרו-אמריקאיים הייתה סבירות גבוהה יותר לפתח את התסמין הלא נעים הזה: פי 1.87 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מסקנות לגבי העתיד

המחקרים שתוארו כאן מציגים צדדים חשובים של מחלת הקרוהן. בחלק מהמקרים הם מאששים תפיסות שהיו מקובלות, בעוד שבאחרים מראים היבטים שלא קיבלו מספיק תשומת לב.

אחת התקוות העיקריות של הקהילה הרפואית היא שעל סמך נתונים דוגמת אלו ניתן יהיה לחזות בצורה טובה יותר את אוכלוסיות הסיכון המרכזיות לחוות קרוהן, וחשוב לא פחות: לפתח טיפולים מותאמים באופן אישי לכל חולה. אמנם למחלת קרוהן אין מרפא מוחלט, בהיותה אוטואימונית, אולם ייתכן שדרך ההתאמה האישית ניתן יהיה לשפר את יעילותם של הטיפולים הניתנים להתמודדות עם המחלה ותסמיניה.

לקריאה נוספת:
Scientists Discover Traits Tied to Race in Crohn's Disease
The Association between Race and Crohn's Disease Phenotype in the Western Cape Population of South Africa, Defined by the Montreal Classification System
The Impact of Racial and Ethnic Differences in Inflammatory Bowel Disease Phenotype in the United States

דילוג לתוכן