שחפת מעיים

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

שחפת המעיים או שחפת של המעי היא מחלה שמופיעה בשכיחות נמוכה מאוד בעולם המערבי, אך בארצות המתפתחות היא מהווה בעיה חמורה ביותר. למעשה, בישראל היא נחשבה למחלה נדירה ביותר, אך העלייה מאתיופיה וממדינות חבר העמים חידשה את ההתעניינות במחלה בקרב אנשי הרפואה הפועלים בארץ.

המחלה יכולה להופיע בחולים בכל גיל שהוא, אך לרוב מתפתחת בין גיל עשרים ואחת לגיל ארבעים וחמש. כמו כן, ברוב המוחלט של הארצות נראה כי שכיחות המחלה בקרב נשים גבוהה יותר משכיחותה בקרב גברים.

מה הם הגורמים לשחפת המעיים?

ישנם שני גורמים מרכזיים להתפתחות המחלה להלן:

  • בקרב עשרה אחוז מהחולים בשחפת המעיים מדובר על זיהום ראשוני שמתפתח במערכת העיכול. במקרים האלו הזיהום נגרם על ידי Mycobacterium tuberculosis שמקורו בחלב מזוהם.
  • בשאר המקרים מדובר על זיהום משני שמקורו במחלת השחפת שהתפתחה בריאות של החולה. למעשה באחוז אחד מכלל חולי השחפת הפעילה ניתן לאבחן גם את שחפת המעיים.

מה הם התסמינים של שחפת המעיים?

ישנן שלוש צורות מרכזיות שבהן המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי – הצורה ההיפרטרופית, הצורה המכויבת והצורה המעורבת. התסמינים של שחפת המעיים המכויבת הם עצירות חמורה שמתחלפת בשלשולים קשים המלווים בכאבי בטן. כמו כן, בחולים אלו ניתן לראות שכיחות גבוהה של מחלת האנמיה. החולים בצורה ההיפרטרופית סובלים לרוב מהיצרות של המעי בדגש על אזור האילאום הסופי עד כדי פגיעה ביכולת המעבר של הצואה בצינור העיכול.

בין ארבעים לשבעים אחוז מהחולים יסבלו מחום גבוה, בין ארבעים לתשעים אחוז מהחולים יחוו ירידה בלתי רצונית במשקל ואילו כאבי הבטן הם מנת חלקם של בין שמונים לתשעים וחמישה אחוז מהחולים. במקרים מסוימים עלול להופיע גם דימום ממערכת העיכול, מיימת, קשיים בבליעה או כאב בזמן הבליעה ועוד.

בין עשרה אחוז לשליש מהחולים המחלה מופיעה באופן חריף ואלים במיוחד במשך שבוע עד שבועיים. בקרב חולים אלו המחלה תבוא לידי ביטוי בחסימת מעי (66 אחוז מהחולים), כאבי בטן חריפים (15 אחוז מהחולים) או התנקבות של המעי (חמישה עשר אחוז מהחולים).

כיצד מאבחנים שחפת מעיים?

האבחון של שחפת המעיים נחשב למורכב ומאתגר בצורה בלתי רגילה. בין היתר ניתן לנקוט בטכניקות האבחון הבאות:

  • שחפת מעיים שפוגעת בוושט נהוג לאבחן באמצעות בדיקת אנדוסקופיה שבמהלכה מבצעים ביופסיה וכן ניתן בקרב חולים אלה למצוא קשרי לימפה מוגדלים באזור הוושט בצילום CT חזה.
  • בדיקת תרבית מבוצעת לאחר נטילת הביופסיה ומאפשרת לזהות את נוכחות הנגיף שגורם למחלה.
  • שילוב של תסמינים – מאחר והמחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים שמזכירים מאוד מחלות אחרות, חשוב לשים לב לשילוב הייחודי של תסמיני המחלה, כשבהתאם למיקום של השחפת כך ניתן לזהות תסמינים ייחודיים אחרים. כך למשל למראה של הכיבים האופייניים לשחפת מעיים מכויבת ישנה צורה אופיינית וייחודית, יש לשים לב לנוכחות של מיימת, של דימום ממערכת העיכול, להיווצרות של קשריות וסעיפים ועוד. חלק ניכר מהסימנים שמופיעים במערכת העיכול התחתונה ניתן לאבחן באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.
  • אבחון של הנגיף באמצעות בדיקת PCR מאפשר לזהות את הנגיף בקרוב למאה אחוז מהחולים.

כיצד מטפלים בשחפת המעיים?

הטיפול המקובל מבוסס על שימוש בכימותרפיה קונבנציונאלית כשלרוב מדובר בריפאמפיצין, פירזינאמיד, אטמבוטול ופירזינאמיד למשך חודשיים ולאחר מכן המשך טיפול באיזוניאזיד ורפאמיצין לארבעה עד שבעה חודשים.

במקרים החמורים ביותר אין מנוס מלבצע ניתוח כריתה של החלק הנגוע במערכת העיכול. לאחר כריתת המקטע החולה ניתן ברוב המקרים לחבר את שני חלקי המעי הנותרים.

דילוג לתוכן