התחום הרפואי המרכזי שנעשה בו שימוש בצילום רנטגן הוא אורתופדיה, שכן כושר החדירה הגבוה שבו מתאפיינות קרני הרנטגן, מאפשר ליצור שיקוף ברור מאוד של עצמים צפופים יחסית כמו לדוגמה עצמות.
צילום רנטגן גסטרו הוא צילום המיועד לאבחן בעיות במערכת העיכול. צילום זה, הנקרא גם צילום בטן, הוא כלי דיאגנוסטי מצוין בעיקר במצבים אקוטיים בהם יש לקבל נתונים באופן בהול.
מתי יש לבצע צילום רנטגן גסטרו?
ישנו מגוון רחב של מצבים שיכולים להצדיק ביצוע צילום רנטגן גסטרו. בין היתר מדובר בירידה לא מוסברת במשקל, חשד לחסימת מעיים, חשד לגידול ממאיר או שפיר במערכת העיכול, בקע סרעפתי, רפלוקס קיבתי ושטי ועוד.
חומר ניגוד ושיקוף כפול
הצבעים המשתקפים בצילום רנטגן מעידים על אופי וסוג הרקמה שבה פגעו הקרניים. האזורים השחורים בצילום מעידים על אוויר, אזורים לבנים מעידים על עצמות ואזורים אפורים הם הרקמות הרכות. כאשר רוצים לצלם את צינור העיכול, יש להתגבר על כך שהוא מלא באוויר. לפיכך לפני הצילום יש להכניס לגוף חומר ניגוד הניתן בצורת נוזל לבליעה. חומרי הניגוד הניתנים לנבדק אינם נספגים במעיים לזרם הדם כשבגדול מדובר ביוד ובבריום.
אם ישנו חשד לכך שהנבדק סובל מנקב בצינור העיכול, אין להשתמש בבריום בשום אופן. כמו כן, לפני שנותנים חומר ניגוד, יש לוודא שהנבדק לא סובל מבעיה בתפקודי הכליות. כאשר מבצעים בדיקת שיקוף ושט-קיבה-תריסריון בשיטת הניגוד הכפול, בנוסף לתמיסת הבריום סולפאט, נותנים לנבדק לשתות גם גרגרים של סודה לשתייה.
הגרגרים גורמים לכך שייווצר גז במערכת העיכול העליונה, המוביל לכך שחומר הניגוד יידחק כנגד דפנות צינור העיכול. באופן זה נוצר ניגוד כפול. בשיטה זו ניתן לקבל מידע רב על מנגנון הבליעה ומערכת העיכול ברמת דיוק גבוהה.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
חשוב ביותר שמערכת העיכול העליונה של הנבדק תהיה ריקה לפני הבדיקה. אי לכך, יש לצום לפני הבדיקה כאשר משך שעות הצום משתנה בהתאם לגילו של הנבדק. עד גיל שלוש יש לצום ארבע שעות לפני הבדיקה ואילו לאחר גיל 16 יש לצום 12 שעות לפני הבדיקה.
את הבדיקה מבצע במכון רנטגן טכנאי רנטגן או רדיולוג. את הצילום מבצעים כאשר הנבדק שוכב על גבו על גבי שולחן מיוחד, המאפשר לצלם את הנבדק בפוזיציות שונות. אם מצלמים רק את מערכת העיכול העליונה של הנבדק, בדרך כלל הבדיקה לא נמשכת יותר מחצי שעה. אם מצלמים גם את המעי הדק, הבדיקה תימשך זמן רב יותר, שכן יש להמתין עד שתמיסת הבריום תעשה את דרכה במורד מערכת העיכול.
הבדיקה לא כרוכה בכאב או באי נוחות, אם כי חשוב לשכב ללא תזוזה במהלך הבדיקה, על מנת שלא לפגוע באיכות הצילומים. אם הצילום מבוצע בילדים, ניתן בהחלט לאפשר לאחד ההורים לשהות בחדר הבדיקה, על מנת שירגיע את הילד. הבדיקה אינה פולשנית ואינה כרוכה בהרדמה או טשטוש.
לאחר הבדיקה
לאחר הבדיקה ניתן לחזור לשגרה במהירות, כשבדרך כלל תוך חצי שעה ניתן יהיה לחזור לאכול כרגיל ללא הגבלות. תמיסת הבריום עלולה לגרום לעצירות ולכן יש להרבות בשתיית מים.
כמו כן, התמיסה תגרום לשינוי של צבע הצואה ללבן במשך מספר ימים לאחר הבדיקה. אם במשך שלושה ימים לאחר הבדיקה התמיסה לא גרמה לשינוי צבע הצואה ללבן, חשוב לפנות לרופא המטפל וזאת כיוון שישנו סיכוי שתמיסת הבריום לא הופרשה כהלכה. במצב זה ישנה אפשרות שהבריום יתקשה וייצור חסימת מעיים.