מחלת הירשפרונג

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

מחלת הירשפרונג הינה מחלה מולדת אשר משפיעה על פעילותו של המעי הגס אצל תינוקות וילדים. המחלה מונעת את מעבר הצואה התקין במערכת העיכול בשל פגם מולד המתאפיין בחוסר עצבוב פארה סימפטתי בחלקו התחתון של המעי הגס והחלחולת. בדרך כלל המחלה מראה את אותותיה לאחר הלידה ולעיתים ניתן לאתרה רק בשלבים מאוחרים יותר של הילדות.

הפרוגנוזה בדרך כלל טובה וניתן לטפל במחלה במסגרת הליך כירורגי המותאם לחולה.

גורמים אפשריים

פינוי הצואה מהמעי הגס מתבצע על ידי תנועה פריסטלטית, או תנועה גלית של שרירי המעי. תנועה זו המדמה התכווצויות נשלטת על ידי עצבים הנחים בין שכבות של רקמת השריר במעי. במסגרת מחלת הירשפרונג, ובמהלך ההתפחות של העובר, קיימת פגיעה אנטומית המובילה למחסור עצבי בחלקים מסויים של המעי הגס. מצב זה מונע את התנועה הפריסטלטית ומקשה על מעבר הצואה. תופעה זו מובילה לחסימה של חלל המעי אצל ילדים הלוקים במחלת הירשפרונג.

במקרים מסויימים המחלה משפיעה על המעי הגס לכל אורכו, אך לעיתים מושפעים רק חלקים ממנו. המחלה נפוצה יותר בקצהו של המעי סמוך לאזור פי הטבעת. הסיבה למחלה אינה וודאית אולם קימות השערות כי מחלת הירשפרונג היא מחלה גנטית. ילדים המאובחנים עם תסמונת דאון או כאלה הלוקים במחלות לב גנטיות נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלת הירשפרונג.

תסמינים קליניים

התסמינים של מחלת הירשפרונג עשויים להשתנות בהתאם לחומרת המצב. במקרים קשים יותר התסמינים נוטים להופיע מיד לאחר הלידה ואילו במקרים קלים יותר עשויים, האבחון נעשה בשלבים מאוחרים יותר. התסמינים כוללים עיכוב בפינוי הצואה, נפיחות באזור הבטן, כאבי בטן, שלשולים והקאות שצבען ירוק או חום.

חוסר היכולת לפנות צואה תוך 48 שעות ראשונות של החיים יכול לרמז על המחלה. לעיתים המחלה מתגלה בגיל הבגרות כאשר המאפיינים הקלייניים עשויי להיות עצירות תכופה, נפיחות בבטן, אי עלייה במשקל, הקאות וגזים. המחלה משפיעה על יכולת המעי לספוג חומרים, מעכבת צמיחה והתפתחות תקינים אצל הילד.

אבחון המחלה

כדי לאבחן את מחלת ההירשפרונג, לעתים קרובות רופאים נאלצים לבצע בדיקה הנקראת חוקן בריום. בריום הוא חומר המוכנס לתוך המעי הגס באמצעות החוקן. הבריום נצפה באופן ברור בצילומי רנטגן ויכול לסייע לרופאים לאבחן את מיקום המחלה. המעי מוצג כאיבר צר מהרגיל עם מחסור של תאי עצב. לעיתים נלקחת דגימה רקטלית במסגרת הליך הנקרא ביופסיה. רקמת המעי מוסרת ומציגה מחסור בתאי עצב תחת המיקרוסקופ.

בדיקת מונומטרי מתבצעת באמצעות בלון זעיר ומיוחד המוחדר לפי הטבעת ובודקת את פעילות השריר והסוגרים של פי הטבעת.

דרכי טיפול במחלת הירשפרונג

הטיפול היעיל ביותר הינו ניתוח המתבצע במספר שלבים, בהתאם לחומרת המחלה. כריתת חלקים מן המעי וחיבור שני הקצוות הנותרים נעשים במסגרת ניתוח לפרוסקופי.

במקרים מסוימים, הרופא יחליט לבצע את ההליך בשני שלבים. בשלב הראשון, הרופא יסיר את החלק התקין של המעי הגס ולאחר מכן ימשיך עם סטומה. סטומה היא חתך זעיר בדופן הבטן המבמש לסילוק צואה מהגוף. הצואה של הילד עוברת דרך סטומה לתוך שקית שמחוברת מחוץ לגוף. ריקון השקית נעשה מספר פעמים ביום. פעולה זו מאפשרת לחלק התחתון של המעי הגס להחלים לפני הניתוח השני. בניתוח השני, הרופא סוגר את החור ומחבר את החלק התקין של המעי הגס לפי הטבעת.

עצירות היא תופעה שכיחה לאחר ההליך הכירורגי. שתייה מרובה של נוזלים ותזונה נכונה מקלים על התסמינים ומונעים התייבשות. תרופות משלשלות יכולות להקל על עצירות.

דילוג לתוכן