טיפול באמצעות השתלת צואה

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

במעי של בני האדם קיימת אוכלוסייה ענפה של חיידקים שנקראת מיקרוביום. למעשה, כמות החיידקים במערכת העיכול גדולה פי עשרה מכמות התאים בגוף האדם כולו. באדם הבריא החיידקים השונים שמרכיבים את המיקרוביום חיים בשלום בינם ובין עצמם וכן חיים בשלום עם המערכת החיסונית של הגוף חרף היותם זרים לגוף באופן עקרוני וזאת הודות למולקולות מתווכות שעוברות ללא הפסקה בין החיידקים לבין עצמם ובין החיידקים לבין תאי הגוף.

למעשה, חיידקי המעי מייצרים תוצרים מטבוליים בכמות העולה על התוצרת המטבולית של הכבד ושישים אחוז ממסת הצואה היבשה מורכבת מאותם תוצרים מטבוליים. לכל אדם באשר הוא ישנה תבנית חיידקית מיוחדת משלו שנקבעת זמן קצר לאחר הלידה.

הליקוי שמתרחש בקוליטיס כיבית

מחלת קוליטיס כיבית היא מחלת מעי דלקתית שהחולים בה סובלים מדלקות כרוניות במערכת העיכול. דלקת כרונית במערכת העיכול יכולה להיות תוצאה של שינוי במיקרוביום, שינוי במערכת החיסונית או שינוי בחדירות של רירית המעי. הגורמים למחלות אלו עדיין אינם ברורים ולפיכך רוב התרופות שמיועדות לחולים בקוליטיס כיבית מיועדות לחבל בתהליך הדלקתי. המשמעות היא שהן באות לפתור את התסמין, אך לא את הגורם למחלה.

קבוצת חוקרים מארצות הברית ומקנדה ביצעו מחקר מהפכני בילדים שסבלו מקוליטיס ולפי ממצאי המחקר ניתן לראות כי המיקרוביום בצואה של ילדים שמחלתם הגיבה לטיפול בסטרואידים היה שונה מהמיקרוביום בצואה של ילדים שמחלתם לא הגיבה לטיפול בסטרואידים. ממצאי המחקר הובילו להתעניינות מחודשת בשלושה סוגי טיפולים: טיפול באנטיביוטיקה, טיפול בפרוביוטיקה וטיפול בהשתלת צואה שבו נעסוק במאמר זה.

מה זה השתלת צואה?

השתלת צואה היא הליך רפואי שבו מחדירים למערכת העיכול של החולה צואה שנלקחה מגופו של בן משפחה בריא. הטיפול עד כה היה מיועד לטפל בחולים שסבלו מזיהום במעיים בדגש על זיהום של חיידק שנקרא קלוסטרידיום דיפיצילה. הצואה מוחדרת למערכת העיכול של החולה ולרוב כבר אחרי שני טיפולים ניתן לראות שינוי בהרכב החיידקי של המיקרוביום בחולה.

הצואה נלקחת מהתורם לאחר שווידאו כי היא לא מכילה זיהומים ולאחר שווידאו כי ההרכב מתאים להרכב של החולה. ניתן להשתיל את הצואה באמצעות חוקן, באמצעות זונדה שמוחדרת לאף וכן ניתן לבצע את ההליך באמצעות קולונוסקופ.

בשנת 2015 הוקם בבית החולים איכילוב בנק צואה, המיועד לתרומת צואה, וכולל את מאגר הצואה הראשון מסוגו בישראל.

האם מדובר על טיפול יעיל?

נכון לכתיבת שורות אלו, קשה לספק מידע בנוגע להצלחת ההליך. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמקרים רבים בהם ההליך כשל, הממצאים לא פורסמו. עם זאת, במספר מחקרים שבוצעו בחולים שסבלו מזיהום של קלוסטרידיום דיפצילה נמצא כי השתלת הצואה הייתה יעילה יותר מאשר הטיפול האנטיביוטי המקובל ב- vancomycon. חרף כך, עדיין מוקדם לקבוע האם הטיפול אכן יעיל במידה רבה עבור הסובלים מקוליטיס כיבית.

המורכבות של השתלת צואה

מאחר ולא מדובר על טיפול שגרתי, הרי שעדיין רב הנסתר על הגלוי בו. כך למשל לא ברור עדיין אילו פרמטרים חשובים יש לבדוק בצואה של התורם על מנת לוודא את הצלחת הטיפול, לא ברור עדיין מה היא הדרך המוצלחת ביותר לבצע בה את ההשתלה וכן לא ברור עדיין אילו חולים ירוויחו את התועלת המרבית מהתהליך. בנוסף לכך, עדיין לא ברור כמה פעמים יש לבצע את ההשתלה על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר ואם לא די בכך, הרי שהתהליך כרוך במספר תופעות לוואי.

עם זאת, השתלת צואה בהחלט מומלצת עבור חולים שסובלים ממחלות מסוימות במערכת העיכול שלא נהנו מהפחתה במידת החומרה של התסמינים בעקבות הטיפולים הקונבנציונאליים השגרתיים.

דילוג לתוכן