מחלת היצרות השוער

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

מחלת היצרות השוער היא מחלה שבה הפתח התחתון של הקיבה, שמאפשר באדם הבריא את מעבר המזון מהקיבה לתריסריון נעשה צר מדי מכדי לאפשר מעבר תקין של מזון. מדובר על מחלה מולדת שהגורמים לה עדיין לא ידועים.

מהם התסמינים של המחלה?

התסמינים של המחלה מופיעים לרוב בין שבוע אחד לשלושה שבועות מהלידה אך תינוקות מסוימים מתחילים לסבול מהתסמינים השונים רק בחודש השני או השלישי לחייהם.

התסמין המרכזי של המחלה שמוביל להתפתחות של כל שאר התסמינים הוא היפרטרופיה של שריר השוער, כלומר הגדלה לא פרופורציונאלית שלו. ככל שהשריר נעשה עבה יותר, כך מעבר המזון לתריסריון נעשה קשה יותר ובעקבות כך מופיעים תסמינים שכוללים בין היתר הקאות קשתיות לאחר הארוחה או במהלכה, חוסר שקט, רעב תמידי, עצירות (יציאות מועטות מאוד וקשות מאוד), אדישות וחוסר תגובה לגירויים.

במקרים מסוימים בהם שריר השוער לא מאפשר אפילו מעבר של נוזלים התינוקות יסבלו מהתייבשות וללא טיפול ימותו תוך זמן קצר.

כיצד מאבחנים את המחלה?

כדי לאבחן את המחלה יש לעשות שימוש בצילום רנטגן שלרוב בא כדי לאשש את החשש של הרופא שעולה לאחר מישוש של בטן התינוק.

כמו כן, ניתן לבצע לתינוק בדיקת אולטרסאונד ובמידה ובבדיקה נמצא כי שריר השוער עבה מאוד ומוארך מאוד (עובי של למעלה מארבעה מילימטר ואורך של למעלה מארבעה עשר מילימטר) ניתן לקבוע כי התינוק סובל ממחלת היצרות השוער.

בנוסף לבדיקות ההדמיה ולבדיקה הקלינית ניתן לאבחן את המחלה על ידי שימוש בבדיקות דם. בבדיקות הדם ניתן לראות היפוכלורמיה והיפוקלמיה (חסר בכלור וחסר באשלגן בהתאמה) שמקורם בהקאות.

כיצד ניתן לטפל במחלה?

הטיפול הראשוני שמוגש לחולים הוא עירוי שמטרתו לתקן את מאזן האלקטרוליטים והנוזלים בגופם. לאחר מכן מוכנסת לאפם זונדה מנקזת שתפקידה לשאוב את התוכן הקיבתי החוצה כדי למנוע את המשך ההקאות.

כאשר מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים מתייצב וכאשר הקיבה מרוקנת מתוכן יעברו החולים ניתוח במהלכו הם יורדמו בהרדמה כללית והמנתח יבצע חתך חיצוני בשריר המעובה. כיום מקובל לבצע את הניתוח באופן לפרוסקופי.

למה יש לצפות לאחר הניתוח?

לאחר הניתוח הזונדה המנקזת תישאר במקומה עד כיממה. לרוב תתרחש עלייה בטמפרטורת הגוף אך אין בכך כדי להדאיג כיוון שמדובר על תופעה נורמאלית וטבעית לחלוטין. כמו כן, התינוקות המנותחים יחושו קרוב לוודאי כאבים באזור הניתוח ולכן לרוב יינתנו להם משככי כאבים.

בשעות הראשונות לאחר הניתוח עירוי הנוזלים נשאר במקומו אך לרוב כבר יום אחד לאחר הניתוח ניתן יהיה להתחיל לתת לתינוק נוזלים באופן פומי בצורה הדרגתית תוך כדי בדיקת התגובה שלו.

תוך 48 שעות ברוב המוחלט של המקרים התינוקות יכולים לחזור הביתה ללא חשש אך ישנם מצבים מיוחדים בהם התופעה חוזרת על עצמה ולכן ישנה חשיבות עליונה להיות ערים לכך שהתסמינים לא חוזרים לאחר החזרה הביתה.

הטיפול בבית לאחר הניתוח

חשוב להקפיד על כך שהתינוק לא יאמץ את שרירי הגוף במשך חודש ימים לאחר הניתוח וכן להקפיד הקפדה יתרה על כך שלא יסבול מחבלות פיזיות באזור הניתוח. ישנה חשיבות גבוהה גם כן לאפשר לתינוק לנוח כמה שיותר על מנת לסייע לתהליך ההתאוששות והריפוי של הגוף.

לטיפול בכאבים הנלווים לניתוח ניתן לתת לתינוק משככי כאבים אך חשוב מאוד להתייעץ עם המנתח לגבי סוג המשככים והמינון שלהם לפני החזרה הביתה.

במידה והתינוק מקיא לאחר הארוחה יש להמתין כרבע שעה ולנסות להאכילו שנית. במקרים רבים לא מדובר על כשל של הניתוח או על חזרת התסמינים כי אם על תופעה טבעית ביותר.

דילוג לתוכן