אין הרבה תלונות רפואיות שכיחות יותר מאשר על עצירות, שבנוסף לקושי הטמון בה אפיינת אחוזים נכבדים באוכלוסיה. כמו רוב הבעיות הרפואיות הנפוצות, גם במקרה הזה מדובר על מגוון רחב של גורמים שעלולים להביא – ביחד או בנפרד – לעצירות.
היכרות עם הגורמים האלה תאפשר לכם להבין מהם מגדיל את הסיכויים לעצירות, ובעיקר מה ניתן לעשות כדי לצמצם לה את הסבירות.
תזונה
קו הטיפול הראשוני ולעיתים גם היחידי בעצירות מבוסס על שינוי הרגלי התזונה הגורמים לעצירות ואורח החיים. בנקודת ההתחלה, הרגלים לא נכונים מהבחינה הזו עלולים להגדיל מאד את הסיכוי לעצירות. זה מתחיל עם תזונה שהיא דלת מדי בסיבים תזונתיים, שחייבים להיות מוכנסים לתפריט: ניתן למצוא את הסיבים בפירות, בירקות, בקטניות, בדגנים מלאים, בלחם מלא ועוד. בנוסף רצוי להימנע ממאכלים שהם מורכבים יותר לעיכול, דוגמת סוגים שונים של בשרים.
אדם חייב להקפיד על שתיית מים בכמות מאסיבית ביום – לפחות שמונה או עשר כוסות – על אחת כמה וכמה אם הוא מקפיד לצרוך הרבה סיבים תזונתיים (ללא המים הם עלולים להתייבש ולהחמיר את הבעיה).
אורח חיים
פעילות גופנית מומלצת עקב שלל סיבות, בריאותיות ונפשיות. ללא פעילות גופנית מספקת הסיכוי לעצירות עולה, כי אורח החיים הפאסיבי עלול להביא בין היתר להאטה בפעילות המעיים ומערכת העיכול. לצד הפעילות הגופנית הכללית מומלץ לעבוד על אזור הבטן. בכוחן החיובי של כפיפות הבטן לשפר את המצב בצורה דרסטית או אפילו למנוע את העצירות מלכתחילה.
המשפט "נפש בריאה בגוף בריא" יכול להיות נכון גם בכל הנוגע לעצירות. אורח חיים רגוע ונטול לחצים או מתחים – עד כמה שאפשר – יכול להקטין את הסבירות לעצירות. כדי להבין מדוע מספיק להיזכר במצבים בהם אנחנו ניגשים לשירותים כאשר אנחנו לחוצים ורואים שהמשימה הפשוטה לכאורה של עשיית צרכים הופכת למורכבת ולממושכת יותר.
מחלות, דלקות ובעיות בריאותיות אחרות
ההתבוננות כיום בעצירות היא כאל סימפטום (תסמין) ולא אל מחלה, כשלמרבה הצער התסמין הזה מאפיין הרבה מאד מחלות ומצבים רפואיים. כך למשל מחלות מעי דלקתיות, למשל קרוהן או קוליטיס, מגדילות בצורה ניכרת את הסבירות שנסבול מעצירות בנוסף לתסמינים האחרים הלא נעימים שלהן. יש כיום קשר בין עצירות לבין מחלות אחרות, דוגמת מחלות כבד או יתר לחץ דם.
ההשפעה של המחלות האלה על החיים שלנו עלולה להביא אף היא לעצירות. חלק מהתרופות שאנחנו נוטלים – תרופות פסיכיאטריות, תרופות כימותרפיות, תרופות ליתר לחץ דם, משככי כאבים, תרופות נוגדות צרבת ועוד – כוללות את העצירות ברשימה הלא מחמיאה של תופעות הלוואי שלהן. העובדה שהמחלות מביאות לכך שאנחנו נעשים פאסיביים ומצמצמים את הפעילות הגופנית שלנו בעת מחלה מהווה גורם סיכון נוסף.
עצירות עלולה להיגרם בעקבות כשלים בתפקוד חלק ממהערכות הגוף החיוניות. בלוטת התריס היא המרכזית בתפקוד האנדוקריני שלנו וכשלים בה עלולים להשפיע לרעה על פעילות מערכת העיכול. הסיכון העיקרי כאן הוא תת פעילות של בלוטת התריס, שמאיטה את פעילות מערכת העיכול ולכן מגדילה את הסיכויים לעצירות.
דוגמא נוספת ומורכבת לא פחות היא היחלשות שרירי רצפת האגן, שנפוצה בעיקר אצל נשים במהלך ההריון או אחרי הלידה, אצל אנשים מבוגרים וכן הלאה. היחלשות זו מקשה על תנועת הפסולת הצואתית במערכת העיכול.
לא תמיד הגורמים ידועים
אבחון עצירות מתייחס בדרך כלל לתסמינים הספציפיים שהופיעו, כמו גם לגורמים אפשריים למחלה. בדיקות אחרות וגם תשאול עשויים לגלות את חלק מהגורמים הפוטנציאליים, אם כי לא תמיד יהיה אפשר לדעת באופן מלא מה מביא לעצירות. לצד זה שילוב של מספר גורמים הוא נפוץ מאד.
על כל פנים, חשוב לגשת לגורם המטפל מוקדם ככל האפשר. כפי שראיתם, עצירות עלולה להצביע על לא מעט דברים שמתרחשים בגוף ואינם נעימים.
URL=/">