מהי בדיקת MRE?

טיפול הומאופתי
הומאופתיה מטפלת בסיבות והשורשים של הבעיות , וכך האדם מבריא ומגיע לריפוי אמיתי.
רוצים לשמוע עוד על טיפול הומאופתי השאירו פרטים

בדיקת MRE היא בדיקת MRI שמיועדת לאבחון של מצבים רפואיים ומחלות שונות במעי הדק.

באמצעות הבדיקה ניתן ליצור תמונות מדויקות ברמת רגישות גבוהה ביותר של פנים הגוף. בין היתר בצילום ניתן לראות רקמות רכות, איברים פנימיים, עצמות ועוד.

לפני ביצוע הבדיקה הנבדק מקבל חומר ניגודי דרך הווריד ודרך הפה ויחסית לבדיקת הדמיה נפוצה אחרת שנקראת CTE, בדיקת ה- MRE נחשבת לבטוחה יותר מבחינת החשיפה לקרינה כיוון שלא נעשה בה שימוש בקרינה כלל. עובדה זו מאפשרת לעבור את הבדיקה פעמים רבות ללא חשש.

מתי יש לבצע את הבדיקה?

הבדיקה מאפשרת לזהות מגוון רחב של מצבים להלן:

  • קיום של סיבוכים השכיחים במיוחד בקרב אוכלוסיית חולי קרוהן.
  • דלקות במעי הדק.
  • עיוותים או פגיעות בכלי הדם במעי הדק ודימומים במעי הדק.
  • גידולים ממאירים במעי הדק.
  • פיסטולות ואבצסים במעי הדק.
  • חסימות או היצרות במעי הדק.

לאור כל זאת ולאור רמת הרגישות הגבוהה של הבדיקה, יש לבצע אותה כאשר קיים חשש לדלקת ראשונית צלקתית בדרכי המרה, לאחר ניתוח לכריתת חלק מהמעי הדק ועוד. הבדיקה מבוצעת בעיקר בחולים שידוע כי במהלך חייהם יצטרכו לעבור צילומים רבים וכן בנשים בהריון שצריכות להימנע מחשיפה לקרינה. כמו כן, היא מיועדת לביצוע בקרב חולים שלא ניתן היה לאבחן את המקור לתסמינים שהציגו בבדיקות רגישות פחות.

מה הם החסרונות של הבדיקה?

למרות שמדובר על בדיקה איכותית מאוד ובעלת רמת רגישות גבוהה בצורה בלתי רגילה, הרי שקיימים לה גם חסרונות לא מעטים. להלן חלק מהחסרונות של הבדיקה:

  • זמינות נמוכה – נכון לכתיבת שורות אלה לא קיימים מספיק מכשירים שניתן לבצע באמצעותם את הבדיקה בישראל.
  • שיתוף פעולה מרבי – במהלך הבדיקה החולה צריך להימנע מספר פעמים מתנועה או תזוזה ואף מנשימה.
  • תחושת קלאוסטרופוביה – המכשיר הסגור שבתוכו מבוצעת הבדיקה עלול לעורר בקרב חלק לא מבוטל מהנבדקים תחושת מחנק או חוסר נוחות ותחושות קלאוסטרופוביות.
  • משך הבדיקה – משך הבדיקה הוא חצי שעה עד שעה ולפיכך היא נחשבת לבדיקה ארוכה יחסית לאחרות.
  • לא מתאימה לכל החולים – אחד החסרונות הגדולים של הבדיקה בא לידי ביטוי בכך שהיא אינה מתאימה לכל החולים באשר הם. כך למשל החולים במחלות כליה שונות לא יכולים לעבור את הבדיקה כיוון שהחומר הניגודי עלול להחמיר מאוד את מצב בריאותם.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

כשעה לפני ביצוע הבדיקה הנבדק צריך לשתות תמיסה של חומר ניגודי בנפח של ליטר אחד לפחות. סמוך לבדיקה הנבדק צריך להתפשט, ללבוש כותונת רפויה ולקבל עירוי של חומר ניגודי לווריד. ברוב המוחלט של המקרים הבדיקה תתבצע ללא שימוש בחומרי טשטוש או הרדמה, שכן לא מדובר על בדיקה פולשנית. המכשיר בו משתמשים נראה כמעין תעלה פתוחה והנבדק השוכב על גבו מוסע לתוך התעלה כשהוא נישא על גבי מיטה ממונעת.

במהלך הבדיקה הנבדק צריך לעצור את נשימתו מספר פעמים למשך של עד עשרים שניות. לאורך הבדיקה הטכנאי שמבצע את הבדיקה מתקשר עם הנבדק באמצעות מערכת שמע מובנית.

האם הבדיקה כרוכה בתופעות לוואי?

בעקבות ההזרקה של החומר הניגודי ייתכן כי תופענה מעט תופעות לוואי שכוללות למשל כאב מקומי באזור ההזרקה או בחילה, אך לרוב מדובר על תופעות קלות בלבד שחולפות מאליהן תוך זמן קצר. במקרים נדירים ביותר עלולה להתפתח תגובה אלרגית לחומר הניגודי שתבוא לידי ביטוי בגרד בעיניים, בקשיי נשימה ועוד. כמו כן, תיתכנה גם תופעות נוספות כמו למשל שלשול ולכן מומלץ להרבות בשתייה אחרי הבדיקה.

דילוג לתוכן