איטמות הוושט הוא מום מולד הנחשב לאחד המומים המולדים החמורים והקשים ביותר שישנם וזאת כיוון שללא טיפול מתאים, ילוד הסובל ממום זה, ילך לעולמו. ברוב המקרים מום זה בא לידי ביטוי בכך שקיימת חסימה בחלק העליון של הוושט בעוד שבחלק התחתון של הוושט קיים חיבור ישיר לקנה הנשימה (ישנן צורות נוספות בהן מום זה יכול לבוא לידי ביטוי אך זו הנפוצה מכולן בעוד השאר נדירות מאוד). מום זה מתרחש בשכיחות של 1:2500- 1:4000 לידות חי.
מה הם הגורמים לאיטמות הוושט?
מום זה נוצר מוקדם מאוד במהלך ההתפתחות העוברית, כשלמעשה מדובר בשבועות הראשונים של ההריון. הוושט וקנה הנשימה נוצרים מצינור אחד הנקרא FOREGUT ובמהלך השבוע החמישי להתפתחות העוברית נוצרת בצינור זה מחיצה המחלקת את הצינור לשני צינורות מקבילים: הוושט נוצרת מהחלק האחורי של הצינור וקנה הנשימה נוצר מהחלק הקדמי. כאשר קיימת סטייה במחיצה, נוצר המום המסוכן. נכון להיום עדיין לא ברור מה גורם להתפתחות הלא תקינה של הוושט בעובר.
מה הם התסמינים של איטמות הוושט?
ילוד שסובל מאיטמות הוושט בדרך כלל יזיל הרבה מאוד ריר וכן ייתכן שיסבול מחנק ושיעול חמור ישירות לאחר הלידה או מספר שעות לאחר הלידה. ייתכן כי יצליח לינוק כראוי, אך תוך זמן קצר החלב יעשה את דרכו חזרה למעלה ויופרש דרך האף או הפה. כמו כן, כל ניסיון האכלה יסתיים בשיעולים חריפים ובחוסר נוחות רב. בנוסף לכך, ייתכן שהתינוק יסבול במהלך ההאכלה מכיחלון על רקע ירידה ברמת החמצן בדם. ללא טיפול התינוק עתיד לסבול מאי ספיקה נשימתית.
כיצד מאבחנים איטמות הוושט?
החשד לכך שהעובר סובל מאיטמות הוושט עולה כאשר לא ניתן לזהות נוכחות של קיבה במהלך בדיקת אולטרה סאונד, כאשר המילוי של הקיבה איטי מהצפוי או כשהקיבה קטנה מאוד. מצבים אלו מעלים את החשד לקיום איטמות הוושט, בעיקר בנוכחות ריבוי מי שפיר.
אם מדובר באיטמות הוושט ללא חיבור לקנה הנשימה, ייתכן מאוד שבסקירת המערכות המוקדמת לא יהיו סימנים וזאת כיוון שבסקירת המערכות המוקדמת הקיבה מתמלאת עקב הפרשות של המעי ושל הקיבה עצמה ולא רק על עקב בליעה של מי שפיר.
לעומת זאת, החל מהשבוע העשרים ושניים ועד השבוע השלושים, ניתן יהיה בדרך כלל להבחין בריבוי של מי שפיר כתוצאה מאי יכולתו של העובר לבלוע. באופן עקרוני בליעת מי השפיר היא מעין מנגנון באמצעותו כמות מי השפיר מווסתת ולכן כשהעובר לא מצליח לבלוע כראוי, ניתן יהיה לאבחן זאת על ידי כמות מי השפיר.
אם הבעיה לא אובחנה במהלך ההריון, החשד לכך שהיילוד סובל מאיטמות הוושט לרוב יעלה על רקע התסמינים שהוזכרו לעיל. במצב זה בדרך כלל הרופא בבית החולים ינסה להחדיר קטטר דקיק דרך הוושט ויאבחן את החסימה. בשלב הבא, לרוב יבוצע צילום רנטגן של הוושט שיש בו כדי לספק אבחנה ודאית של המום.
איך מטפלים באיטמות הוושט?
ברגע שהמום מאובחן באופן ודאי יש להפסיק באופן מידי לנסות להזין את היילוד באופן פומי ולעבור להזנה ורידית. כמו כן, ברגע שמתקבלת אבחנה חיובית של איטמות הוושט יש לבצע בדיקה יסודית שמטרתה לשלול מומים נלווים נוספים. הבדיקה תתמקד בעיקר בכליות, בלב ובעמוד השדרה.
בנוסף לכך, יש להכין את היילוד לניתוח מוקדם ככל האפשר, שכן תינוק הסובל ממום זה לא יוכל לצרוך מזון באופן פומי ובנוסף תינוק הסובל ממום זה נמצא בסיכון גבוה מאוד לאספירציה (שאיפת מזון לריאות).
ראו גם: